 |
|
 |
||
|
||||
 |
אף מילה על "אמא לילה"???? בינתיים קראתי את "יברך אותך אלוהים אדום רוזווטר", "עריסת החתול", "אמא לילה", "ארוחת בוקר של אלופים" והנני באמצע "הסירנות של טיטן", אבל בינתייים "אמא לילה" היה המשובח שבספרים... אני גם ניסיתי לקרוא את "רעידת זמן" אבל אני חושב שהטעות הגדולה ביותר שלי היתה שניסיתי לקרוא אותו ראשון... אולי אני אחזור אליו מתישהו... ממקצת הסיפורים שקראתי מאוסף "קופסת הטבק ממגומבו" אני לפחות קיבלתי הרגשה הרבה פחות צינית ואובדנית מבספריו האחרים של וונגוט. נראה כאילו הוא אפילו נותן לטיפה קלה של אופטימיות לברוח החוצה (בטעות בטח, הרי זה וונגוט). אבל אולי זה רק אני, וצריך להוציא אותי להורג. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן טעות לקרוא את "רעידת זמן" מוקדם. במצב אופטימלי, נסה לקרוא אותם לפי הסדר - אם כי אפשר לוותר על Player Piano המנותק. אל תוותר על הספרים שוונגוט פירסם בשנות השמונים (אחרי שתסיים את הספרים המוקדמים) - אומרים שוונגוט של אחרי שנות ה-60 הוא בזבוז זמן, ואני לא מסכימה (ולא יודעת אם אני לבד במערכה של ההגנה על וונגוט המאוחר או לא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטרף. לדעתי סדר טוב הוא לקרוא בהתחלה את "בית מטבחיים 5", "עריסת חתול" ו"אמא לילה" (ואח"כ את שאר הספרים המוקדמים), אבל גם שלושת הספרים של שנות השמונים (שעליהם אני יודע) "דיק הצלף", "גלפגוס" ו"זקן כחול" הם מוצלחים מאוד (בעיקר מומלץ לקרוא את "זקן כחול" אחרון, בגלל הסיום שלו). את "דיק הצלף" אני ממליץ לקרוא רק אחרי "ארוחת בוקר של אלופים", פשוט כי אז מכירים יותר טוב את הדמויות (כך גם עם "זקן כחול", אבל זה פחות חשוב). "רעידת זמן" הוא כנראה הספר החלש ביותר של וונגוט שקראתי. אם כי לא קראתי את כולם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |