|
תגובתי מתייחסת למספר תגובות קודמות. 1. אין הסכמה מוחלטת ביני ובין רעיונות הספר. השתדלתי שדעותי האישיות לא תופענה במאמר כדי לאפשר דיון על בסיס יותר נאמן למקור. 2. ביל מק'קייבן דן גם בשאלה של "נכון סביבתית" לעומת "נכון טבעית". מבחינת הסביבה העולמית, נכון יהיה לסכור נהרות ולהקים תחנות כח הידרו-חשמליות, המייצרות אנרגיה עם זיהום אוויר מועט בהרבה מאשר בשריפת נפט. ברם, פעולה כזו אינה "נכונה טבעית" שכן היא ממשיכה את הפעילות האנושית לשינוי הטבע והפיכתו נשלט ומבוקר בידי האדם. עקב קוצר המקום, הכנסתי חלק זה למאמר בצורה תמציתית מדי. העיקר: ייתכן שהנדסה גנטית היא "נכונה סביבתית" ותאפשר למשל חיסכון בחומרי הדברה ע"י ייצור צמחים שאינם רגישים לחרקים מזיקים, אך היא תהפוך עוד חלק מהטבע לעולם החממה המתואר. 3. אישית אין לי התנגדות להתיישבות אנושית בחלל, יותר מכך, אני מאמין שבאיזשהו שלב ייגמרו המשאבים בכדור הארץ. כבר היום יש הדרדרות במזג האוויר שתשפיע גם על המים הזמינים. ההסתייגות היחידה שלי היא להימנע מיישוב עולמות שסביר שיימצאו בהם חיים (לא בהכרח תבוניים). הבעיה היא שלדעתי, עד שנת 2100 פחות מעשרת אלפים בני אדם - במקרה הטוב - יגורו מחוץ לכדור הארץ. לכן חובה עלינו למצוא פתרונות כאילו זו אינה אופציה מעשית. 4. הדיבורים על "ניסיונות פאתטיים לשנות את הטבע" מתעלמים כליל מהיקף ההשפעה של בני האדם על העולם כולו. כאשר פיל הורג עכבר השינוי זניח לחלוטין מבחינת העולם. אנו לעומת זאת במאה שנים העלינו בערך בשתי מעלות צלסיוס את טמפרטורת העולם כולו - ושוב - העולם כולו, לא עיר אחת או מדינה אחת. חד-משמעית: אם לפני 100 שנים עדיין האטמוספירה העולמית הושפעה אך במעט מהאדם, היום השפעתנו מגיעה לכל מקום על פני הכוכב, רחוק ככל שיהיה מיישוב אנושי כלשהו. 5. אני מסכים שלא ניתן להימנע מהשפעה אנושית על הסביבה, כדברי ניר יניב. אין זה פוטר אותנו מאחריות - אנו חייבים לצמצם את הנזק שגרמנו ואת הנזקים העתידיים.
|
|