 |
|
 |
||
|
||||
 |
"יולדת שתדבוק בהמלצות משרד הבריאות ותסתפק בחבילת ההריון והלידה הבסיסית תוציא מכיסה בין עשרות למאות שקלים, בעיקר עבור בדיקות בסיסיות... הוצאותיה של יולדת שלא מסתפקת בחבילה הבסיסית יוכלו להסתכם באלפי שקלים, 'ומשכורת ממוצעת כבר לא מספיקה לעמוד בעלויות הלידה', אומר בחיוך ד"ר מיכאל שנהב. 'צריך לקחת משכנתה שלמה עבורה'. מי שחושב שד"ר שנהב מפריז, לא חווה הריון ולידה בזמן האחרון". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא משנה כמה דברים ידחפו לתוך הסל, תמיד יש עוד בדיקות שאפשר לבצע, במיוחד אם את ובן-זוגך מהווים זיווג עדתי בעייתי. אבל מי שצריך משכנתא כדי לשלם כמה אלפי שקלים, אולי מוטב לו שלא יביא ילד לעולם - זה, הרי, יעלה הרבה הרבה יותר מכך רק בשנתו הראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משכנתא לוקחים לתקופה של כ-20 שנה. האם זהו פרק הזמן שלדעתך יש להמתין עד להבאת ילד ראשון? או אז, טיפולי הפוריות יעלו למדינה הרבה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משכנתא לוקחים על כמה עשרות אלפי (אם לא מאות אלפי) שקלים. למיטב הבנתי (הלא לגמרי מוגבלת), סל סביר של בדיקות צריך לעלות בתחום הארבע-ספרתי. אם את זה המשפחה לא יכולה לחסוך לפני הבאת ילד לעולם - אולי באמת עדיף לחכות עוד קצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניתי לך בין היתר כאן: תגובה 249714 זה גולש לוויכוח על הזכות להורות, שמן הסתם מקומו לא כאן. אבל השאלה גם היא מהו "סל סביר" והאם המדינה צריכה לממן אותו. למדינה זה אמור להשתלם כלכלית שלא ייוולדו ילדים חולים או כאלה הזקוקים לחינוך מיוחד. בחישוב כלכלי קר, אם מעוטי היכולת ידלגו על בדיקות (הבדיקות הגנטיות אינן חובה), דווקא להם ייוולדו ילדים "יקרים" יותר, מעמסה על המדינה ועליהם. גם האפשרות לעבור בדיקת מי שפיר חינם מעל גיל 35 נולדה מתוך חישוב כלכלי - פעם הרף היה גיל 38, נדמה לי, ולפני מספר שנים הוא ירד. החישוב הוא כמה עולה הבדיקה מול כמה שיעלה חינוכו של ילד חולה בתסמונת דאון (או מומים אחרים שהבדיקה מעלה), בשקלול מספר הנשים באותו שנתון. נכון שלאשה בת 35 יש תיאורטית יותר סיכון לילד עם תסמונת דאון, אבל בסופו של דבר נולדים רוב הילדים הללו בקרב הנשים הצעירות יותר, שלא עוברות את הבדיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו החלטנו אמנם שאנחנו לא עושים בדיקות "אקסטרה", פשוט כי רובן המוחלט לא ממש נחוץ עקב גילנו ומוצאנו, וגם כי באמת אין גבול. בכל זאת עשינו סקירה (בעיקר מהסקרנות) שעלתה כ-600 ש"ח אחרי ההחזר של מכבי, ונרשמנו לקורס הכנה ללידה (360 ש"ח לחברי מכבי זהב). בינתיים לא נורא. לול עולה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני עשיתי שקיפות עורפית (500 שקל), סקירה מוקדמת (כ-500 ש"ח אחרי החזר מקופ"ח), מי שפיר באופן פרטי 1 (1,400 ש"ח אחרי החזר). הקורס להכנה עדיין לפני, וללידה אקח ככל הנראה תומכת לידה שתסייע לי (1,500-2,000 שקל). מעבר לזה, בתגובה למה שדובי כתב למעלה, הריון הוא אכן הוצאה לא מבוטלת, גם לפני שהילד יצא בכלל החוצה. המילה "משכנתא" אולי מוגזמת, אבל מדובר בסעיף תקציבי רציני. ויטמינים, ברזל וחומצה פולית (למניעת מומים מולדים בעובר) עולים כסף, ולזה יש להוסיף שמן מיוחד למריחת העור המתוח, תרופות נגד צרבות, בחילות ושאר מרעין בישין (לא אפרט לטובת עדיני הנפש). ההוצאות על אוכל גדלות, לא בגלל שאוכלים בשביל שניים אלא מפני שצריך להקפיד יותר על מזון בריא. יש גם הוצאות לא רפואיות: חנויות ההריון גובות מחירים מופקעים, ולמרות שאני לא קניינית בגדים גדולה, בגדי ההריון עלו עד עכשיו כ-800 שקל או יותר (גם אחרי שקיבלתי קצת מחברות, ולמרות שלחלק גדול מהחולצות הקודמות אני נכנסת עדיין). יש גם כמה ספרי הדרכה שקניתי, אבל זו סטייה שלי. 1 אני אומנם זכאית לבדיקה חינם בגלל הגיל, אבל היו נסיבות מיוחדות שהפתיעו והדאיגו אותי, אז העדפתי לקבוע בדיקה מהיום למחר ולקבל תוצאות כמה שיותר מוקדם, בשביל שלוות הנפש. לעובר שלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק בנוגע לפסקה השניה שלך. מה זה הפינוק הזה? אפשר לחשוב שכולנו יצאנו לא בסדר כי אז לא היתה חומצה פולית. שכחת משחה נגד טחורים, אם את כבר מורחת, נגד צרבות שום דבר כבר לא יעזור בכל אופן (את רצית ילד שעיר) ובישראל, זול יותר להשיג מזון בריא (קרי ירקות ופירות בעיקר) מאשר ג'אנק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקרוא לזה פינוק. אבל פעם גם לא ידעו על חשיבותו של ויטמין סי או של סבון לרחיצת ידיים. האם היה לך אומץ לא לקחת חומצה פולית, ביודעין ובמתכוון, רק מפני ש"כולנו יצאנו בסדר"? ההוצאות שפירטתי בסעיף הזה הן רובן נלוות ואולי אפשר לוותר על חלקן, אבל מדובר בסכומים מצטברים שמצטרפים להוצאות על ההריון הממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לי אומץ לא לקחת חומצה פולית (וגם לא את כל כדורי הברזל) כי לא נראה לי שטבליות בגודל כזה צריך ואפשר לבלוע. כמובן שהתירוצים שלי היו שאני מרגישה בסדר, התינוקת מרגישה בסדר וכולם יצאו בסדר בלי חומצה פולית. את "האוהל האדום" כבר קראת שאת מתייחסת בשוויון נפש שכזה לפינוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הבורות, מה זה "האוהל האדום"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לקחתי חומצה פולית כמו ילדה טובה, בערך חצי שנה לפני שנכנסתי להריון ובמהלך כל השליש הראשון. ברזל, לעומת זאת, עושה לי... בואי נגיד בעדינות, הפרעות עיכול מסוימות. אז אני לא לוקחת והאחות בטיפת חלב צועקת עלי. אבל היא גם נותנת לי מחמאות על המשקל שלי, אז למי אכפת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא שקלתי בכלל מי שפיר, מסיבות שהן שילוב של פובית מחטים בלתי נשלטת, גיל יותר צעיר, סיכוני ההפלה של הבדיקה, ותוצאות ממש מטובות בחלבון העוברי ובסקירה. לגבי בגדי הריון, את כל כך צודקת. ממש שוד לאור היום, שנובע מכך שאנחנו "קהל שבוי", כי מה נעשה, נלך ערומות? אבל היתרון בהיותי נושאת יורש העצר הראשון משני הצדדים, שכולם רוצים לקנות לי בגדים כל הזמן. יש לי שישה זוגות מכנסי הריון, שזה הרבה יותר מכמות המכנסיים שיש לי בדרך כלל. אמא שלי, ברוב התחשבות, פרצה שנה שעברה באטקינס פרוע, כך שפשוט החלפנו מלתחות - אני קיבלתי את כל בגדי השמנה והיא את כל בגדי הרזה. אה, והשמנים לבטן לא עוזרים. בטח שיש לי (שני סוגים), אבל הדבר היחידי שעוזר זה להוולד לאמא בלי סימני מתיחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמנים, אכן, עוזרים רק להפגת תחושת הגירוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה חייבים לקנות דווקא בגדי הריון? למה אי אפשר, לפחות בכל מה שקשור לבגדי היום יום, להשתמש בחולצות בשתיים שלוש מידות גדולות יותר, או בכל אחד מאלפי סוגי מכנסי הקשירה/דייגים/חיתול/שרוואלים שיש היום בכל מקום? (לא מתוך קינטור, חלילה. סתם מתעניינת מתוך מחשבה לעתיד הרחוק מאד) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הבטן גדלה יותר מאשר גדל שאר הגוף (שגם הוא מתרחב במידה אחת). בחודשים מתקדמים אפשר בהחלט ללבוש חולצה גדולה בשתי מידות, אבל אז פלג הגוף העליון נבלע בעודפי הבד. קוראים לזה ''מראה האוהל'', וזה לא משובב נפש, במיוחד אם את גאה בבטן שלך. מכנסי קשירה ''הודיים'' הם אכן פתרון שנשים רבות משתמשות בו עד שלבים מתקדמים. זה פשוט לא סגנון הלבוש שלי ולא מתאים לשום דבר אחר שיש אצלי בארון. ואגב, גם מי שנהגה להדס על עקבים עד ההריון תיאלץ לרכוש נעליים שטוחות ונוחות יותר (לפעמים גם מידת הנעל גדלה במספר אחד בזמן ההריון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעליים שטוחות ורצוי בלי שרוכים או אמצעי סגירה אחרים. מכנסי קשירה הודיים, אלה לא המכנסיים שפתוחים בצדדים ודרכם אפשר לראות את כל הדליות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעבור התקופה החמה של שלהי הקיץ (או למי שלא נפרדת מהמזגן) - גרביונים מיוחדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קניתי באופטימיות חצאיות קשירה, אבל הבעיה היא איפה לקשור אותן - אי אפשר באמצע הבטן (השרוך לא מגיע...), ולמעלה או למטה זה פשוט נראה אידיוטי. אין מה לעשות, מבנה הגוף של אשה הרה (בהנחה שהיא עלתה במשקל בצורה סבירה) הוא כל כך שונה מכל דבר אחר שצריך בגדים מיוחדים. לגבי חולצות, אגב, הצלחתי באמת להסתדר בינתיים בלי חולצות הריון, בעקר בעזרת מלתחת בגדי השמנה של אמא שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן אבל לפחות חסכת על סיגריות. מה יעשו אלו שמלכתחילה לא עישנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת מה יעשו? אנשים חסרי אחריות שאין להם מאיפה לקצץ, שלא יעשו ילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |