 |
בהקשר לויכוחים שמתקיימים כאן בקשר לדיוק היסטורי של סרטים, אני רוצה לצטט מספר קטעים מכתבה על הסרט "אנה והמלך" בכיכובה של ג'ודי פוסטר, שמבוסס על דמותה של מורה אנגליה שלימדה את ילדיו של מלך תאילנד במאה הקודמת. הכתבה התפרסמה ב"ידיעות אחרונות" במוסף "7 ימים" בתאריך 11/2.
...ואכן, חלק מהביקורת על הסרט הוא בחופש שנטל לעצמו: אין הוכחות למידת קרבתה והשפעתה של אנה על המלך, ויש המפקפקים אם פגשה אותו בכלל במשך חמש שנות חייה בחצרו. סיפור אהבה, ועל כך אין עוררין, לא היה ביניהם מעולם. אבל ב- 1867, כשסיימה אנה את עבודה כמורה לאנגלית אצל המלך ועקרה לארה"ב, חיברה מאמרים ואחר-כך ספרים על מה שעבר עליה בסיאם...
.."כדי להאדיר את שמה ולהפוך את הספרים לסקסיים יותר, ניפחה אנה את חלקה ואת מידת השפעתה על המלך", מאשרת פוסטר...
...שאלה: מתוך קריאת ספרי ההיסטוריה, גיליתי שהיו לאנה שני ילדים. בסרט יש לה רק בן אחד.
הבימאי אנדי טנאנט מעווה את פניו באי-נוחות. "כי לא יכולנו להסביר איך אישה מסכימה לוותר על הילדה שלה למשך שבע שנים תמימות. גם כך קשה לחבב את אנה, כי היא נוקשה ויהירה. כשצילמנו את הסרט במאלזיה, היו איתנו, מלבד עשרות הילדים ששחקו את נסיכי סיאם, גם התינוק של ג'ודי וארבעת הקטנים שלי. הכל סבב סביב הילדים, ג'ודי ואשתי דיברו כל הזמן על חיתולים ותינוקות. גם אנחנו לא היינו מסוגלים לעכל אישה שזונחת את בתה, ובוודאי שלא יכולנו לגרום לקהל לחבב ולקבל אישה כזו"...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש