 |
|
 |
||
|
||||
 |
עוז אלמוג הוא כנראה החוקר המוזכר ביותר בעיתוני ראש השנה. הופיעה ביקורת מקיפה ביותר של נעמה שפי על "פרידה משרוליק " שלו במוסף הספרים של הארץ . אבל זה עוד כלום לעומת הדומיננטיות המוחלטת שלו במוסף "זמנים מודרניים" של ידיעות . הוא כיכב שם בשתי כתבות שונות באותו הגיליון (!) אולי כבוד חסר תקדים לסוציולוג . בכתבה אחת של אמיר קמינר "זה לא הטלוויזיה זה החיים עצמם " קמינר ראיין את אלמוג בנושא "תרבות הרייטינג ". אלמוג מצא בתרבות זאת גם דברים חליוביים וגם שליליים בין השאר הוא מעיר על כך שפעם סרגל ההצלחה היה מוכתב על ידי האליטה ואדם מצליח היה נגיד קצין בכיר היום מדד ההצלחה נקבע על ידי ההופעה בטלוויזיה. אלמוג מעיר הערה נכונה "למה אין כוכב נולד בתחום הכתיבה? , השירה ? הטכנולוגיה ? יש הלך רוח משתלט של בוז לאינטלקט " . לאחר מכן הוא הסביר בכתבה אחת לאחת את כל התוכניוצת שזכו לרייטינג הגבוה ביותר של כל הזמנים מדוע דווקה הן זכו ברייטינג זה. חוץ מזה בכתבה ה שניה באותו מגזסין אלמוג דשיבר על נשוא מתנות לחתונה ומה הן אומרות על החברה שלנו ."מסיבת החתונה הפכהנ לאירוע שבה הגודל קובע . זה משקף תהליך עמוק שעובר על החברה הישראלית שאינה מסתפקת במועט ,שלא מתכננת לטווח ארוך ,שמוציא הדברים מפרופורציות ". אכן תשובות של אשף, אלמוג כנראה מסוגל לדבר על כל דבר בכל זמן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הביקורת של נעמה שפי: "היום, בעידן הדיסק הקשיח, החובק עולם ומלואו, ועם טכנולוגיית ה"העתק והדבק", נהפכה עבודתם של חוקרים, משנה א' ללימודיהם ועד זיקנה ושיבה, למה שכינה מילן קונדרה 'קלות בלתי נסבלת'. "בעיני שיטת הכתיבה של אלמוג טומנת בחובה סכנה גדולה. פרחי מחקר עשויים לראות בספרו אנציקלופדיה, אוסף מקורות ואפילו אתר מקוון בדפוס. אלמוג יוצר תחושה שהכוח המניע של חלוקת החומר הוא מנועי החיפוש באינטרנט". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה של אלמוג זה שלא היה לו עורך. אבל בספר שורוב המוחלט נלקח ממקורות שאינם אינטרנט בכלל, לא הבנתי מה היא רוצה. בכמה עניינים שאני מתעסק בהם מצאתי שאף כי הוא לא מביא את כל המקורות הקיימים (שלא כאוסף מקורות), הוא בהחלט מקום טוב למי שלא מכיר כלום להתחיל בו. ויאמר לזכותו, שעבודת הנמלים שהוא עשה תעזור מאוד עוד כמה שנים למי שלא מכיר את התרבות הישראלית של שנות השישים-שמונים (עם כל חסרונותיו של הספר, ויש לא מעט, וכבר עמדו עליהם). אני מקווה שהמשפט לא לגמרי מייצג אותה, כי היא פשוט נשמעת לי לודיטית-משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ההקשר, נראה לי שהיא כיוונה לשיטה שהיא מכנה "שיטת ה-cut and paste", מול השיטה המסורתית של הפניה למקורות ביבליוגרפיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צום, וכאלה, ואני קצת סנילי. מה שנכון: אלמוג מצטט הרבה יותר מדי. אבל עדיין, הטחות האשמה שלה נראות לי מוגזמות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |