 |
מדהים לחשוב כמה שהעולם וגם אני השתנינו מאז קראתי לראשונה את האייל הקורא לפני כמה שנים. מאז, גם אני הספקתי להשתחרר מהצבא, לעשות תואר וחצי (כמו דובי!) ועוד כמה דברים...
מדהים לחשוב איזה תפקיד היה לאייל בעיצוב התודעה שלי בתקופות שונות. לעירור ההתלהבות מהחיים בתקופה של הצבא ומיד לאחריה. לעניין האינטלקטואלי והפגת השיעמום בזמן הלימודים לבחינות. להעלאת געגוע לישראל בעת מגורי בחו"ל. בשנה האחרונה אני מוצא שדפוס השימוש שלי באינטרנט השתנה ואני משתמש בו פחות ופחות ואם כבר, אז לסיפוק צרכים תועלתיים (כמו קניית מחשב!) ופחות למציאת תוכן. לאחרונה אני מבקר פה פחות ופחות. אולי חבל. אולי זה מעיד על התוכן של האתר. יותר סביר שאני למדתי לסנן.
אף פעם לא הייתי מהמשתתפים בדיונים. בימי ההולדת הייתי מברך (בשמחה!) אבל חוץ מזה הייתי די פאסיבי פה. מזדהה פה ושם עם הנאמר, אפילו (לעתים רחוקות) מתרגש.
לפעמים אני תוהה אם יש רבים כמוני.
התגובה המנצחת אי פעם, עבורי, ואחת שממש השפיעה עלי היא תגובה ארוכה שכתב טל כהן בדיון (רב התגובות עד מאוד) על נושא הניסויים בבעלי חיים. אין לי כח למצוא אותה כעת.
אפילו ביקשתי אז את רשותו של טל לשלוח את התגובה הזו לחברי הכנסת עבורם הצבעתי. היא בהחלט העידה על רצינותו של הדיון וגם על רצינותו של האדם שכתב אותה.
בכל מקרה – שנתראה בשמחות וכל הכבוד לעושים במלאכה.
שנה טובה!
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש