 |
|
 |
||
|
||||
 |
מזל טוב לאייל ותודה לכל העוסקים במלאכה. במובנים רבים, האייל שינה את חיי והעניק לי פרספקטיבה שונה לחלוטין על המציאות. אני כותב ש''האייל'' עשה זאת, אבל אלו כמובן האנשים שיוצרים אותו. חברי המערכת שיוצרים באופן שוטף את הפרויקט הנפלא הזה, והמגיבים שמעניקים לו חיים. קשה לי לדמיין את חיי ללא האייל. כשאני מנסה לדמיין אפשרות כזאת, החיים נראים פתאום ריקניים, כמו הרגשה של לאבד אדם קרוב. אני קצת חרד משינויים. אין זה בגלל שהשינויים הם בהכרח לרעה, אלא שאני חרד לאבד את מה שיש. ברקת (נראה שלעולם לא אתרגל ל''אביבה משמרי'') נראית כתוספת ראויה ביותר למערכת. עזיבתו של הצ'יף את עמדתו מעוררת בי חששות. פעמים החלטותיו נראו לי לא נכונות. במחשבה אחורה, אני טעיתי והוא צדק. אני לא אצטרף להמלצות. יש בעיניי ערך לכך שאין המלצות ''רשמיות'', לכך שכל אחד יכול למצוא את התגובות והסגנון שמדברים אליו. אבל, כרגיל, יכול להיות שאני טועה כאן ואווכח בטעותי בהמשך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה המרגשת הזו הניעה גם אותי לחשוב מה אני, בעצם, עושה כאן. אף פעם לא הייתי חבר בשום פורום אינטרנטי, לא צ'וטטתי ב-IRC, לא מיסז'תי ב-ICQ ובקושי שלחתי איזו הודעה וחצי ל-newsgroups נידחים. לאייל, לעומת זאת, התמסרתי ללא תנאים. האייל השפיע עלי בדרכים רבות ולא צפויות במיוחד; למדתי המון: לא רק דברים שלא ידעתי אלא, במיוחד, דברים שלא היה לי מושג שאני לא יודע. שלחתי כמות בלתי סבירה לחלוטין של תגובות, וזה הזמן להתנצל בפומבי על משהו כמו שלושת-רבעי מהן, כנראה. הכרתי (באופן מסויים) אנשים שלא היה לי שום סיכוי להכיר בדרכים אחרות, וזה בוודאי החלק היפה ביותר. אני חושב שהתענגתי גם על האפשרות לכתוב ולקרוא כל כך הרבה עברית. לא חסרים דוברי-עברית סביבי, אבל נראה שבכל זאת איני חש שרוי מספיק בתוך השפה הזו. חוץ מזה, איבדתי המון שעות שינה. תודה מקרב לב לחברי המערכת, תודה לאיילים, ואני עדיין מקווה לקיים, מתישהו, כמה התחייבויות ישנות. בינתיים, ... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |