 |
|
 |
||
|
||||
 |
רוב האמריקאים חייבים כסף לחברת כרטיסי האשראי שלהם, במקום להיות באוברדרפט. בישראל זה לא ממש עובד ככה: כרטיס האשראי משודך לחשבון הבנק ומשולם אוטומטית (נכון? זה תמיד כך? זה כך ע"פ חוק?). במצב החדש, דומה שלישראלים באמת לא יהיה איפה לשים את משיכת היתר שלהם באורח יומיומי. יש עוד מדינות בהן זה עובד כך? זה עובד? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הוא (כמו המצב בארה''ב אני מניח), שכשאין אפשרות למשיכת יתר, לא יתנו בקלות כזו מסגרת אשראי נדיבה למי שלא הוכיח את עצמו. אתה בוודאי מכיר את המצב בארה''ב, בו אשראי מונפק לך בקו הולך וגדל רק כפונקציה של הסטוריית החזר ההלוואות שלך והוכחת יכולת החזר. קרי, במצב בו אסורה משיכת יתר, גם כרטיסי האשראי יוגבלו מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שניסיתי לומר הוא זה: כיום (לפני השינוי) בישראל, אפשר בקלי-קלות להיכנס לאוברדרפט בעו"ש. לא צריך לבקש הלוואה, לא צריך להיכנס לבנק, פשוט משלמים (בכרטיס אשראי, למשל). בארה"ב אי-אפשר להיכנס לאוברדרפט בעו"ש, אך לעומת זאת אפשר בקלי-קלות להגדיל את חובך לחברת כרטיסי האשראי. שוב, פשוט משלמים עם הכרטיס. אחת לחודש נדרשים לשלם סכום מסויים (קטן, בד"כ), והשאר הופך להלוואה בריבית גבוהה למדי. במצב החדש המוצע בישראל, אם אני מבין נכון, אף אחת משתי האפשרויות הללו לא תהיה קיימת. אני לא יודע אם זה טוב או רע, אני רק מציין את העובדה שגם בארה"ב וגם בישראל אנשים רגילים לשלם עם כסף שאין להם ולהסתדר אחר-כך (או לא). תהיתי אם יש עוד מקומות בהם זה הסידור, והאם זה עובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להמשיך ולהכנס למשיכת יתר. אבל היא תהיה מוגבלת ומוסכמת עליך ועל הבנק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...וברגע שאנסה לחרוג ממנה, יקרה משהו שיגרום לי לעצור, או לפחות יחייב אותי לפעולה אקטיבית כלשהי. להבנתי, זה לא המצב כיום. אם כיום יש לי מסגרת אשראי של 10,000 ש"ח, ואני במינוס 12,000 ש"ח, אני משלם ריבית גבוהה על ה-2,000 החריגים, אבל מה שיותר חשוב לשאלתי - כרטיס האשראי שלי מתגהץ בחדווה ולא נדחה ע"י המוכר בחנות. כך אני מעמיק בקלות את החוב לבנק. אותו דבר קורה בארה"ב: אין מינוס בחשבון בבנק, אבל כל עוד חברת האשראי טרם התייאשה ממך, היא תשמח לאפשר לך להשתמש בכרטיסך ולהגדיל את חובך אליה. במצב החדש, אם הבנתי אותו, מר ישראלי לא יוכל להכנס לתחום הריבית ה*גבוהה* כל כך בקלות. גם הבנקים וגם חברות האשראי (שהן לא ממש חברות אשראי, בינתיים) יעצרו אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטובת הדורות הבאים והעומס על השרת, סקר באייל: דיון 1087 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה"ב, אם תחרוג ממסגרת האשראי שיש לך אצל חברת האשראי, יגזרו לך את הכרטיס (זו הסיבה שיש רבים עם כמה וכמה כרטיסי אשראי - הגדלה מלאכותית של האשראי). בארץ, עד כה, אם היית חורג ממסגרת האשראי בבנק, הבנק היה פשוט מגדיר את זה כ"חריגה" ולוקח לך ריבית יותר גדולה. המשמעות: אנשים שאיבדו את התקווה והרצון להחזיר את החובות שלהם, מרשים לעצמם להכנס לחריגות אדירות, ולבנקים זה לא מזיז. הרעיון שהוצג לעיל הוא פשוט: הגעת לגבול האשראי המותר לך? הבנק לא יכול פשוט לקבל חריגה, אלא צריך למנוע ככל הניתן את האפשרות למשוך עוד כסף (להחזיר צ'קים, למנוע אישור עסקאות בכרטיס אשראי, למנוע משיכת כסף מהכספומט), וליידע אותך על כך שחרגת מגבול האשראי שלך. לפי סקרים שפורסמו בתקשורת בעקבות ההחלטה, עולה כי אנשים רבים לא יודעים מה גבול האשראי שלהם, ואינם יודעים אם הם חורגים ממנו או לא. (דובי, שאין לו מושג מה גבול האשראי שלו, כי הוא בכל מקרה לא מרשה לעצמו להכנס לאוברדראפט) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהרעיון פשוט, ואולי אפילו מוצלח. הנקודה היא שאיכשהו, בשני המקומות היחידים שאני קצת מכיר (ישראל וארה"ב), אנשים נוטים להיכנס לחובות בריבית גבוהה - עובדה שזה כך. בארץ יש הרבה אנשים עם אוברדרפט חריג, בארה"ב יש הרבה אנשים שחייבים הרבה כסף להרבה חברות אשראי. סתם תהיתי מה יקרה כשהאפשרות הזו תיעלם בישראל. אנשים באמת יתחילו להסתדר עם מה שיש? הצריכה תקטן? השוק האפור יתפח? ייווצר לחץ להרחיב את שוק כרטיסי האשראי? באמת, אין לי מושג, ולכן שאלתי אם יש איזו מדינה אחרת שגם בה זה כך: קשה לחרוג מהמסגרת בעו"ש, ואין חברות כרטיסי אשראי מהן קל ונוח ללוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פשוט מגדיר את זה כחריגה"? ממתי? בימי העוני הסטודנטיאלי שלי, גם חסמו לי את הכספומט וגם גזרו לי את כרטיס האשראי ועל שיקים אני בכלל לא מדברת(אאל"ט הייתי בחריגה של כ-2000 ש"ח ממסגרת של 2000 ש"ח, כלומר בסך הכל אוברדראפט של 4000 ש"ח, שזה לא סכום היסטרי, אבל היה כפול מסכום המשכורת החודשית שלי אז). אני לא מבינה מה ההבדל בין התכנית החדשה לבין המצב הקיים? או שעכשיו חוסמים וגוזרים רק לחלק מהאנשים על פי שיקול דעת שרירותי? (סטודנטים נחמדים ולפלפים למשל, שלא מתחצפים למנהל הבנק ולא מאיימים לעזוב לבנק אחר?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבי לבי למנהל הבנק המסכן. איך הוא מרגיש בתור קרפדה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמממ... וואלה אני לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משולם אוטומטית, אבל רק פעם בחודש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"משיכת יתר" מוגדרת כמשיכה מעבר למסגרת האשראי, כלומר הבנק מגדיר לX שהוא יכול להיות חייב לבנק(יתרה שלילית) 10000 שקל(בריבית מסויימת) אם הוא חייב 10001שקלים זוהי משיכת יתר והשקל הנוסף מחוייב היום בריבית גבוהה יותר מה10000 הראשונים, במצב החדש הבנק(אם אני רואה נכון בכדור...) פשוט יגדיל ליוסי את המסגרת ל15000 וזהו, או לחילופין תתקשר אליו פקידה ותגיד או שאתה לוקח הלוואה ברבית(דריבית) או שהצ'קים שלך חוזרים, יוסי ייקח הלוואה. הפרשנות בחלק מהמקומות כאילו אנשים לא יוכלו להיכנס למינוס פשוט לא נכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה"ב ניתן לקבל משיכת יתר מהבנק, אם כי זו תופעה לו כ"כ נפוצה והבנקים לא *מציעים* את זה (דרך חשבון עו"ש) אלא הלקוחות צריכים *לבקש*. גם אז, המשיכה בד"כ מוגבלת לסכומים יחסית לא גבוהים. אלא מה, הבנקים שברשותם גם חברות אשראי נותנות תחליפי משיכת יתר ללקוחות דרך כרטיסי אשראי, דרך קווי אשראי משכנתאיים (equity) כמו משכנתא משנית על חלק יחסי מערך הבית נטו (שזה אפיק נפוץ יחסית), משכנתאות רגילות ועוד הלוואות שונות ומשונות. לפעמים קורה שאם אתה חורג מסגרת הסכומים שמותר להוציא בכרטיס אשראי, חברת האשראי פשוט מעלה לך על המקום (אם למשל החנות מתקשרת לחברת האשראי אחרי שהקניה נדחתה) את מקסימום הסכום. בימים אלה הוציאו בכמה מדינות תקנות האוסרות על חברות האשראי להציע ללקוחות עם בעיות קרדיט (לא מספיק הכנסה, למשל) כרטיסי אשראי בתנאים מפתים, במטרה לתפוס אותם אח"כ בריבית גבוהה ועיקולים. באופן כללי, חברות האשראי מעדיפות לקוחות שלא משלמים את חוב האשראי משום ששם נמצא הכסף שהן עושות - בריבית, ביציבות של תזרים מזומנים לאורך זמן (כמובן בתנאי שאלו לקוחות שפשוט משלמים חודש בחודשו וממשיכים להשתמש בכרטיס). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |