 |
בחיפושינו אחר גן טוב לבננו הבכור, הגענו גם לגן של אותה גננת וכששמעתי את מה שקרה, דבר ראשון חשבתי עליה.
גן שהרושם הראשוני שמקבלים כאשר נכנסים אליו הוא שאין בכלל יחס אישי ואפילו אנושי לילדים.
עשינו את הסיבוב המתבקש בשתי הקומות של הגן, הפעוטון שבקומה השנייה, שהחצר של הילדים הוא מרפסת קטנה וחשופה, שמטפלות מאכילות בו את הילדים כמו מכונות במפעל, והקומה הראשונה היא גן שכאשר נכנסנו אליו כל מה שרצינו זה לברוח משם ונשבענו שלעולם לעולם הילדים שלנו לא יהיו בגנים כאלה.
גם ההסעות עצמן - לא אחת רואים את הטרנזיטים שמסיעים המון או מעט ילדים לא חגורים וכן חגורים אבל בנהיגה פראית ומרתיחת דם.
הכל קשור, לדעתי. ולא מפתיע. אבל מצער ומצער ושובר לב.
זה לא רק עניין של מסדר נוכחות, זה כן שכאשר גן הוא ב'הנהלתה של פלונית' והגן הוא עסק וגם אם פעם היתה שם אהבה ורצון ושליחות (ואני בספק), עוד ילד פחות ילד, מי כבר מרגיש.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש