|
הביטוי אטלנטיס=כרתים עושה עוול להשערה. ברור שאטלנטיס אינה כרתים מפני שבני דורו של אפלטון ידעו על התרבות המינואית, גם אם באופנים מיתיים ואגדתיים בלבד. לו רצה אפלטון לדבר על המינואים יכל להזכיר אותם במפורש. ההשערה אומרת שכיון שהיוונים ידעו כל כך מעט ומעורפל על התרבות המינואית (אנו יודעים עליהם הרבה יותר מאשר ממשיכיהם היוונים), ה"ריחות והטעמים" של התרבות הקדומה של האזור האגאי דבקו באטלנטיס האגדתית. בימיו של אפלטון, היוונים ידעו על המינואים פחות ממה שהיהודים של ימי יאשיהו ידעו על תקופת השופטים. לתרבות המינואית היו כל הנתונים ליצור את המיתוס דמוי אטלנטיס שלהם. הם לא הצטיינו בשלטון ריכוזי או בכיבושים צבאיים (התרבות המינואית לא היתה ככל הנראה אימפריה אלא אבטיפוס של תרבות הפוליס היוונית). הם לא הצטיינו בכתב. יש למעשה 2 סוגי כתב. הכתב שפוענח (לינארי II) הוא מאוחר, מהתקופה שהמיקנים שלטו על המינואים והוא של שפה יוונית קדומה. לא ברור עד כמה היה הכתב מפותח. השרידים שיש בידינו מלמדים על כתב בסיסי בלבד ששימש לדו"חות מלאי של פקידים וכוהנים (מעשרות ומנחות לארמונות-מקדשים). הכתב הקדום יותר לא פוענח (יש לו דוגמאות מעטות בלבד דוגמת הדיסק המפורסם מפייסטוס). הוא נחשד להיות כתב של שפה מינואית לא יוונית ולא ברור כלל אם זה כתב של ממש. בכל אופן התרבות המינואית לא היתה מתקדמת כמו החיתים, הפרעונים והאימפריות של מסופוטמיה. התרבות המינואית לא נעלמה בעקבות רעידת אדמה (כמו אטלנטיס האגדתית), אלא נכנסה לתהליך של שקיעה ממושכת כמו כל התרבויות הגדולות של סוף האלף השני לפנה"ס. התרבות דעכה לאורך מאות שנים, כך שהכיבושים ורעידות האדמה רק היוו נקודות בזמן שחיזקו את הדעיכה. לעומת זאת התרבות המינואית הצטיינה בתחום החומרי והאמנותי ושרידיה מעוררים התפעלות גם היום (3000 שנה לאחר שקיעתה). אין ספק שהשקיעה הממושכת שלה יצרה מצב בו העושר החומרי שלה פעפע אל כל שכניה ובפרט היוונים ויצר את המצב בו כל העובדות ההיסטוריות שקעו בתהום הנשייה, בעוד המורשת התרבותית חומרית יצרה את המיתוס של תרבות מופלאה שנעלמה.
|
|