 |
זוהי באמת תופעה מעניינת - אופיו של הנשיא לעומת אופיו של העם אותו הוא אמור לייצג.
לצערי קרה לנשיא מה שקרה בשאר התחומים הציבוריים במדינת ישראל בשנים האחרונות: ממצב שבו הנבחרים ייצגו איזהשהוא מודל השראה ומקור להערצה (בל נשכח כי הנשיאים הראשונים שלנו היו מן האקדמיה או מתחומי התרבות השונים), למצב שבו הם מייצגים את המכנה המשותף הנמוך ביותר של האוכלוסייה, או לפחות את הממוצע שלה, במקום את ראשיתה.
מובן שזוהי הכללה גסה - ישנם היום פוליטיקאים אותם אני מעריך ומכבד על יושרם הציבורי והאינטלקטואלי, כמו שהיו אז פוליטיקאים מושחתים ועלובים, אך התחושה הכללית (שלי לפחות) היא שמשהו בסיסי בראייה של נבחרי הציבור (עוד שארית מאז) נפגם.
אני הייתי רוצה לראות דמות ציבורית מכובדת וידועה, דמות שנוכל להיות גאים בכך שהיא מייצגת אותנו ולא נצטרך לחשוש מפני מוצא-פיה, אלא נוכל לקוות לו, דמות שכוחה נמצא בראשה ולא בזרועה (או במטוסה...), דמות אשר מקובלת על רוב רובו של העם וכו'.
האדם שאני באופן אישי רוצה לראות על כס הנשיאות הוא מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון לשעבר; אך אני משוכנע שישנם עוד מועמדים ומועמדות אחרים הראויים לכהן בתפקיד.
נותר רק לקוות כי בסיומן של הפרשות הנוכחיות נוכל לדון בכובד ראש כיצד _אמורה_ להראות המערכת השלטונית שלנו...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש