|
||||
|
||||
אלא בקשת מידע - מי זוכר של מי המערכון הנהדר על שיחה בצעקות בין חייל לאביו בקו טלפון רעוע? זה הלך ככה: "הלו!" "מי זה?" "זה א-בא!" "תאיית!" "א' כמו אמא..." "שלום אמא!" "זה לא אמא, זה א-בא!" "תאיית!" וגו'. אני זוכרת שאילי גורליצקי היה אחד המשתתפים. מי עוד? ומי כתב את זה? (פשוט נזכרתי בו היום בלי כל סיבה, והתפקעתי מצחוק). |
|
||||
|
||||
מה, אמא , את עובדת בבית חרושת? במילים אחרות, גם אני לא זוכר מי המשתתפים, אבל זוכר חלק מהמערכון. |
|
||||
|
||||
זה לא חלק ממערכוני הטלפון של רבקה מיכאלי ויוסי בנאי? |
|
||||
|
||||
לא, אין סיכוי. שני גברים שיחקו שם. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שגדי יגיל השתתף באיזה מערכון טלפון. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הוא עשה מערכון עם רבקה מיכאלי, על אדם שמנסה להשיג מספר ב-144 מטלפון ציבורי, בלי שיחייבו אותו על השיחה, כי יש לו רק אסימון אחד. אחרי דין ודברים עם המרכזנית הפוסטמה, הוא מועבר למפקחת בעלת הקול האירוטי ("מפקחת אפשר לעזור לך") ומתחיל לבכות מרוב חוסר אונים. |
|
||||
|
||||
לא, זה באמת יוסי בנאי, וכמובן שמדובר ב''הומאז'' למערכון הקלאסי של איילין מאי ומייק ניקולס. |
|
||||
|
||||
הממ. אולי אני מבלבלת שני מערכונים? משום מה זכור לי הקול של יגיל מונה את צרותיו ואומר "אני באיחור של שעה לפגישה מאוד חשובה". |
|
||||
|
||||
זה דווקא נשמע כמו ליכטיג בר זהר שאומר ש''אולי אולי אולי אספיק להגיע לפינאלה'', ואז מבקש מהסיידים שיזדרזו. |
|
||||
|
||||
לא, כי הוא אומר גם "הו... תסלחי לי מפקחת, אני בדרך כלל לא בוכה". אוף. למה יש קטלוגים קולנועיים ומוזיקליים ברשת, ויש אתר נוסטלגיה לתוכניות טלוויזיה, אבל אין אתר שמוקדש למערכונים קלאסיים? |
|
||||
|
||||
ממלכתי1 תמורת הקלטה של "השחקן פודמניצקי", אפריים קישון / אהרן אפרתי (?) ויהורם גאון. 1 סתם, אין לי. |
|
||||
|
||||
זה המערכון בו המורה מקנא בתלמידו שמקבל חוזי הופעות בכל מקום, ובין השאר הוא מקבל גם נירות ערך, ואז עונה לו המורה "שום ערך אין לניירות..."? אם כן1, זה לא אבנר חזקיה? 1 וגם אם כן, אז אין לי. מצטער. |
|
||||
|
||||
לא. זה המערכון שבו נפגשים מאחורי הקלעים השחקן הותיק והמהולל ירדן פודמניצקי (אפרתי?), והשחקן החדש והנרגש יוסף בן-תירוש (גאון). הם עובדים על מחזה שבו פודמניצקי מגלם את ראש המורדים שנתפס, ובן-תירוש את התליין. על פי הוראות הבימוי, התליין נדרש להתייחס בגסות אל ראש המורדים, אבל פודמינצקי מסביר לבן-תירוש שלא יעלה על הדעת להתייחס כך לשחקן מהולל כמותו. |
|
||||
|
||||
ערן צודק. זהו המערכון. אבנר חזקיה ויהורם גאון. המשפט "שום ערך אין לנייר!", זכור גם לי. |
|
||||
|
||||
בעצם במחשבה שנייה, יתכן שאני וערן מתבלבלים עם מערכון אחר. קולו של חזקיה זכור לי בברור יחד עם המשפט "שום הון שבעולם!". (אולי מערכון אחר של קישון עם פודמניצקי). בעוד שקולו של השחקן המגלם את פודמניצקי במערכון המדובר הוא קול בס רועם הזכור לי משידורי התסכיתים לנוער של העבר הרחוק (לא חזקיה). |
|
||||
|
||||
לאלא. יש שני מערכונים. אני זוכר גם את המערכון שעליו ירדן מדבר. |
|
||||
|
||||
נזכרתי בעוד משהו. המערכון עם אבנר חזקיה הוא על מורה לפיתוח קול המשוחח עם תלמידו. המערכון של פודמניצקי הוא עם השחקן בעל הבס הדרמטי ושרידי המבטא המזרח-אירופי האומר בסוף המערכון "אני כבר אתלה את עצמי!" (אולי באמת יהודה אפרתי). יהורם גאון השתתף באחד המערכונים ואולי בשניהם. |
|
||||
|
||||
נשמע מתאים. יש בכלל יהודה אפרתי? |
|
||||
|
||||
אני, בכל אופן, לא שמעתי על מישהו בשם יהודה אפרתי, ואני מכיר די טוב. וגם אין בגוגל (עפרוני יש). אבל אם מדובר בבאס עמוק - אולי צודק האלמוני שהעלה את אפשרות שמעון ישראלי. |
|
||||
|
||||
לא. זה לא שמעון ישראלי. י. עפרוני נשמע מתאים. |
|
||||
|
||||
יוקם אתר המערכונים הישראלי! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מערכ*ונים*, לא מערכ*ניקים*. |
|
||||
|
||||
זכור לי היטב "רילקס אינדירה דרלינג" לדעתי זה היה גדי יגיל ? מי כתב? |
|
||||
|
||||
יוסי בנאי ואילי גורלינצקי, א' כמו אמא, ש' כמו שצריך. |
|
||||
|
||||
וואלה, תודה! |
|
||||
|
||||
אם הם היו משתמשים באלפבית פונטי http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%9... , הם לא היו מסתבכים. |
|
||||
|
||||
למה לא להשתמש פשוט בשמות האותיות? מה היתרון של אלף, בועז, גימל על אלף, בית גימל? |
|
||||
|
||||
הרעיון הוא למצוא מילים שלא ישמעו דומות אחת לשנייה בתקשורת קולית. לדוגמה האותיות ת''ו וכ''ף או בי''ת וחי''ת. אם קו התקשורת משובש עלול להיות קשה להבדיל הזוגות הללו. לכן נבחרו מילים בעלות צלילים שונים, כדי שהעברת המסר תהיה חד משמעית וברורה בכל מצב. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל כשהקליטה ממש משובשת, כנראה שצריך להכיר את הרשימה כדי לא להתבלבל (''טיח'' יכול להישמע גם כמו ''פיח'' או ''כיח''). |
|
||||
|
||||
ברור שצריך להכיר אותה. בטח יש פה לא מעט איילים שלמדו אותה במהלך שרותם הצבאי. עד היום אני זוכר שדיווחתי באימונים כל הזמן על מטרות ב''חווה בועז'' משהו. |
|
||||
|
||||
כולל אפילו כמה רשימות עבריות: |
|
||||
|
||||
וזה המקום לשאול: לאן נעלם "שאל ת'אייל"? 1 2 1 אני יודע. לא נשלחות שאלות. 2 אני יודע. צריך לכתוב את סימן ההערה לפני סימן הפיסוק 3. 3 הנה כך. |
|
||||
|
||||
ומאחר ושאלתי את עצמי ועניתי לעצמי, אני הולך להגיב לתשובה של עצמי: אז מדוע לא מחליפים מתחת לסמל האייל את קישור "שאל ת'אייל" בקישור "האייל ששאל"? |
|
||||
|
||||
נראה לך שאי פעם הקשבתי לעצמי? |
|
||||
|
||||
אתמול גיליתי (לתדהמתי!) שכשמדברים על "קורקבנים" מדובר על חלקים מעוף. רק שעד כמה שידוע לי, פופיק אמור להיות רק ליונקים, בגלל כל הקונספט של חבל הטבור וכאלה. ככה שהשאלה היא כזו - קורקבן, מאיזה חיות בדיוק הוא מגיע, ועל איזה איבר אנחנו מדברים? |
|
||||
|
||||
הקורקבן נלקח מתרנגולת, ככל הידוע לי. זה חלק שרירי ואפרפר מעט, במרקם גמיש ו''מסטיקי''. מאוד אהוב על ילדים בדרך כלל, אלא אם הם שייכים לא. עמית (והאמת, התיאור שנתתי פה מבטל גם אצלי את התיאבון). ומעניין, מעולם לא עלה בדעתי שזה לא יכול להיות פופיק ''אמיתי''. שמעתי ילדי קיבוץ שקוראים לקורקבנים ''פופיקים'', אבל זה מן הסתם היה כינוי שהמטפלות המציאו או משהו. |
|
||||
|
||||
בכוונה קיצרת "אסף עמית" ל"א. עמית"? |
|
||||
|
||||
לא יודעת מה בקשר לתרנגולת, אבל גם אם יש לה קורקבן אז היא בטח לא לבד. קורקבן נקלף זה אחד מסימני הטהרה שיש בעופות, יחד עם זפק ואצבע יתרה. איכס. עכשיו נזכרתי למה נהייתי צמחונית. |
|
||||
|
||||
בילדותי בקיבוץ כל הילדים, אבל כולם, שנאו את זה (אבל מי שאל אותנו). |
|
||||
|
||||
מצאתי תשובה פחות או יותר מוסמכת, והאמת שהיא מדירה עוד יותר את התיאבון מחכי: (שאלה שנייה). |
|
||||
|
||||
אה. טוב, אז מזל שאני1 לא אוכלת את זה. איכס. 1ממש כמו הבת של א. עמית? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |