 |
שמעתי זה עתה ראיון עם יוסי ביילין שבו להפתעתי הוא מכריז ששרון לא יכול להתעלם מהחלטות מפלגתו, החלטה אחרונה זו, וכן קודמתה: משאל מיתפקדי הליכוד. לדעתו (שוב. שאותי הפתיעה) התעלמות כזאת פרושה פגיעה בדמוקרטיה. אבל הקול הזה הוא חריג במחנה השמאל(1) הצבוע שמיטיב להסביר, ומוצא את כל הנימוקים הפורמליים שבעולם שלפיהם מותר לשרון לנהוג כפי שהוא נוהג ואין בכך שום פגיעה בעקרונות הדמוקרטיה. אין לי ספק שלו פרס, למשל, היה מכריז שהמדינויות צריכה להיות מדיניות ארץ ישראל השלימה כנגד מוסדות מפלגתו ואחר כך משליט אותה בכוח תוך התעלמות מהחלטות מוסדות מפלגתו וניצול מוסד פיטורי השרים לקדם את התכנית הזאת, הייתה עולה צווחה גדולה מאד מהמחנה הזה, ואז הם היו מוצאים בנקל גם את הנימוקים הפורמליים לחוסר הלגטימיות של מהלך כזה.
אבל כך או כך איך שהוא אני חש שהאירוע האחרון הוא הקש שישבור את הבולדוזר. קשה לי להאמין שגם את האירוע הזה יעבור שרון בשלום עם התכנית המטופשת שלו. לכן, בזהירות, בחרתי בכותרת כפי שבחרתי.
(1) תגובתו של יוסי שריד, למשל, שאותו שמעתי מספר דקות קודם היא שאסור שהחלטות חשובות יפלו ב"כיכר השוק", יענו בועידת הליכוד.
|
 |