238417
התגובה הראשונה לכתבה הזו נכתבה על ידי באופן אנונימי, היא כללה מילה אחת - "גודווין!" - והיא נמחקה תוך דקות ספורות.

התגובה ההיא באמת היתה לא ראויה (אם כי, לטעמי, לא מספיק בלתי-ראויה על מנת להימחק). ניסיתי להעלות כך - באופן פרובוקטיבי ומעט סר-טעם - כמה שאלות שעדיין נראות לי ראויות לדיון: מה יש דווקא באופן ההמתה הזה (גז) שמדליק אצלנו את האסוציאציות השואתיות? למה הוא מקפיץ מיידית את הזוועות הקשורות בו לצמרת הדרוג העולמי, גבוה מעל כל הזוועות שכל הזמן מתרחשות בכלמיני מקומות, שאינן פחותות ממנו בסדר הגודל שלהם (מספר הגופות, נניח)? ולמה אנחנו צריכים את האסוציאציות השואתיות כדי להרגיש את תחושת הדחיפות הזאת לפעול עכשיו-ומיד? מה מפריע לנו יותר - הזוועות המתרחשות ללא הפרעה או היותנו חלק מ"העולם השותק"? (כלומר - האם אנחנו מוטרדים יותר מהרצח או מדמותנו המוסרית במשפט ההיסטוריה?)

(מיותר לציין - חשוב מאוד שאנשים כמונו יעשו מה שביכולתם נגד הפשעים שמתוארים בכתבה)
נמחקה? 238438
קראתי איפשהוא באייל שתגובות מחוקות זוכות לאזכור בסוף המאמר, המצב אינו כזה?
נמחקה? 238439
דומני שב''אייל'' היה פעם קישר ל''תגובות שנמחקו'' בתחתית העמוד. אגב, רק תגובות ''לא ראויות'' הופיעו שם, ולא תגובות ''מסוכנות'' שנמחקו כליל.

(גם אני יודע על זה מקריאה, ולא ממקור ראשון.)
נמחקה? 238449
דיון 1225

ועכשיו הבה נחזור לשידורינו הרגילים. תודה.
מה המידה הראויה לרוע 239028
"מה מפריע לנו יותר - הזוועות המתרחשות ללא הפרעה או היותנו חלק מ"העולם השותק"? (כלומר - האם אנחנו מוטרדים יותר מהרצח או מדמותנו המוסרית במשפט ההיסטוריה?)"

אתה ואני הרי מסכימים שמה שקורה בצפון-קוריאה פסול.
למה זה כ"כ חשוב להבין מה מפריע לנו יותר, האין זו התפלפלות עקרה?
אם אתה *באמת* מתרגש יותר ממדדים כמו מספר הגוויות וזה יניע אותך לפעולה, אני מברך אותך בדרכך לעזור במקום אחר.
אם זה סתם תירוץ לא לעשות דבר, אני מושך את הברכה.
וגם אם בסופו של דבר, אנו מוטרדים יותר מ"דמותנו המוסרית במשפט ההיסטוריה", אז מה?
האם זה צבוע בעינך להיות מונע ע"י צורך מוסרי?
איפה היינו היום לו יותר אנשים בעולם היו מונעים ע"י כך במלחמת העולם השנייה?

לגופה של השאלה, בעיני יש משהו יותר מצמרר בשיטתיות של רצח, באותה "בנאליות של הרוע" שהוזכרה במשפט אייכמן.
לא מדובר כאן בפשיטות רצחניות על כפרים כמו בסודן (טרגדיה נוראה בפני עצמה), אלא במחנה ריכוז בו באופן קר ושיטתי מענים ורוצחים אנשים, ולעיתים אף במסגרת מחקר.

מילה אחרונה לגבי ה"אסוציאציות השואתיות" שהזכרת,
טוב יהיה אם נמשיך להיות ערים למקבילות לשואה, זה יעיד שעוד לא שכחנו, ושעולם *לא* כמנהגו נוהג.
מה המידה הראויה לרוע 239361
ראשית תודה על המאמר.
תמיד חשבתי שהגל של "העולם ששתק" מיסודה של מערכת החינוך הישראלי היה מופרז ומזיק. התוצאה הצפוייה של התאוריה המאשימה את האמריקאים הבריטים הבנקאים השוויצרים ובעצם את כל העולם בשואת העם היהודי היא עידוד הצביעות והצדקנות של הישראלים. כמו הרבה דברים אחרים בחינוך על השואה, זה לא שהדברים חסרי בסיס (ועידת אויאן ופרשת הסנט לואיס(?)) אלא שהדגשתם המופרזת וההתעלמות מהמציאות שגרמה אותם, היא המזיקה.
באשר לשאלה מה לעשות: כדאי כאן לשעות לעצתו של המורה הגדול מקיאבלי ולא להמנע מעשיית הדברים שאפשר לעשות בגלל הדברים שהיה אולי ראוי לעשות.
ונקודה אחרונה וחשובה: כל המגיבים בדיון זה שותפים לפחות בהסכמה שבשתיקה להנחה שמנהיגי סין הם מרושעים נטולי כל רגש הומני. אני חושב שזה לא צריך להיות אקסיומה. לסינים יש רקורד הומני לא נורא (ואין צורך להפציץ אותי בכל העוולות של סין משחר ההיסטוריה ועד ימינו אלו). יש ספר "עץ משי" של סופר סיני על שהייתו במחנה לחינוך מחדש בזמן מהפכת התרבות. אני כמובן לא ממליץ לאיש על המחנה הנ"ל, אבל זה היה רחוק מאוד מהגולאגים הרוסיים או מאיי המעצר הפאשיסטיים של מוסוליני. מלבד החשש הסיני מהווצרות בעיית פליטים בגבולם עם קוריאה, אפשרי בהחלט שהנעשה אצל בת חסותם הסוררת מטרידה אותם גם ברמה האנושית. לא בטוח שדרוש לחץ מאוד כבד על סין כדי להניע אותה לעשות משהו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים