|
||||
|
||||
דבר שמפריע לי מאד ברעיון הזה של ממטיקה הוא חוסר ההיתיחסות לאחריותו של ה"נשא", דהינו האדם. הנחת היסוד כי הממים משפיעים על התנהגותו של האדם, עד כדי שליטה בו למעשה פוטרת את האדם מאחריות על רעיונותיו. זה נחמד עבור פירסומות מדבקות וכו', אבל מה עם ממים יותר מסוכנים? האם האדם פטור מאחריות בהפצת שמועות שוא, אמונות הבל, שנאה ואפילו הסתה רק משום שהוא "הותקף ע"י מם חזק"? האם תרבות אינה יכולה להיות מושא לשיפוט ערכי משום שהיא בסה"כ מאגר של ממים עצמאיים? רעיון הממטיקה הוא רעיון מענין בתחום (המוזנח משהו) של ניתוח מעבר המידע. אולם אסור להיתיחס אליו כאל הסבר או תרוץ להתנהגות אנושית. זוהי אבסטרקציה ולא מכניקה. או במילים אחרות: לבני אדם יש רצון והם פועלים לפיו. לממים אין. |
|
||||
|
||||
בניגוד לגנים, לאיש אין בעיה עם אאוממיקה (על משקל אאוגניקה - הנסיון לשפר את המין האנושי ע''י הרבייה מבוקרת, ולאחרונה גם הנדסה גנטית). להפך - כל מוסד החינוך אינו אלא אאוממיקה שכזו. אדם שנושא מם של אלימות יחשב אדם מסוכן לחברה שיש להרחיקו ממנה, בדיוק כשם שאדם שימצא נשא של גן של אלימות יחשב מסוכן. רק שכשמדובר במם, תהיה יותר לגיטימציה חברתית לנסות לשנות אותו, ע''י ''מתקפה ממטית'', כלומר - חינוך, שיקום או כל מילה אחרת שתעלה על הדעת. אם האדם הוא מכלול הממים שלו - הרי שהוא (כלומר, הממפלקס שלו) נושא באחריות להשלכות הממים הללו. הממטיקה אינה פאטליסטית. |
|
||||
|
||||
הממים באמת שולטים באדם, או שאפשר לומר שהוא פועל בהתאם לממים בצורה מכנית אם כי מאוד מורכבת. כך, הנאצים באמת האמינו שחיסול יהודים הוא טוב לאנושות, שאול מופז מאמין שהוא מגן על ביטחון אזרחי ישראל ואלכס מהתפוז המכני האמין שההנאה שלו חשובה מחייהם של אחרים. וזה באמת פותר אותם מנקמה או ''עונש נקמני''. בכל זאת לתגובה למעשיהם יש חשיבות מעשית כך שהיא יכולה להיות מרתיעה מראש (למרות שמחקרים סוציולוגיים הוכיחו שהעונש אינו מרתיע במקרים של רוצחים) או למשל הרחקה מן החברה. אבל בשום אופן לא הייתי אומר שמגיע למישהו עונש. נראה שמם הנקמה שרד מפני שהוא נוצר מפני שהוא מבטיח בצידו גם הרתעה הרחקה ואולי גם אלמנטים אחרים של העונש. |
|
||||
|
||||
אופניק (וגם דובי קצת) - השאלה היא לא "האם האדם (=ממפלקס) אחראי בפני החוק" אלא האם הממנטיקה אינה דרך אחרת לומר "האדם הוא יצור דטרמיניסטי לחלוטין וחסר רצון עצמי אמיתי". מבלי להיתיחס לשאלה האם טענה זו נכונה או לא, עצם קבלתה היא דבר מסוכן הן לאדם והן לחברה. כל טענה כזאת פוטרת את האדם מאחריות לעצמו, לגורלו למעשיו ולהשפעותיהם. למה לאדם לקבל אחריות על חייו ומעשיו אם אין לא רצון עצמי? אפילו אם נתעלם מההשפעות החיצוניות של "פטור" כזה (למשל, מותר לרצוח) זוהי תפיסה המזיקה לאדם עצמו: למה להשקיע, לעבוד ללמוד וכו' אם אני בעצם נשלט ע"י כוחות חיצוניים? ניתן להגיד שהמם של ממטיקה דטרמיניסטית הוא למעשה מם מזיק, שעל הממים האחרים להילחם בו... |
|
||||
|
||||
מדוע הממטיקה הופכת את האדם ליצור דטרמיניסטי (כלומר, בר-חיזוי)? האם הגנטיקה עשתה זאת? ודאי שלא! יש אלמנט של כאוס בכל העסק. אי אפשר לדעת מה המצב ההתחלתי של אדם, איך בנוי המוח שלו ואיזה ממים יתפסו בו את מקומם - ולכן כל התהליך לא יכול להקבע מראש. אבל יותר חשוב - מה זה "רצון עצמי"? לאדם, כגוף, אין רצון עצמי. הלב שלי לא מעוניין שאני אקליד את המילים הללו כרגע. גם רוב המוח שלי די אפאטי לעניין. אז מה זה האני הזה שיש לו רצון? אפשר לטעון שהממפלקס הוא הרצון העצמי, והוא בהחלט חופשי למדי. אגב, אנשים עבדו, למדו והשקיעו במשך אלפי שנים בהן הם האמינו שחייהם נשלטים מתחילתם ועד סופם על ידי אל או גורל. לא הפריע לאף אחד. |
|
||||
|
||||
ההשוואה בין הממפלקס לרצון עצמו אכן מורידה בצורה מסוימת את ה"מכניזם" של הממטיקה. ע"פ שיטה זו (ממטיקה רצונית?) הממים אינם סתם רעיונות שתוקפים אנשים אלה ביטוי חיצוני לרצונו של המפיץ - מעין "הקרנה רעיונית". אולם כך יוצא שהאדם לא רק אחראי על מעשיו אלה גם על הממים שהוא יוצר! בכל אופן, כל העיסוק ב"מהו רצון" הוא כבר ענין למאמר שלם... |
|
||||
|
||||
לא הבנת אותי - הממים הם רעיונות שחדרו למוחו של אדם והפכו אותו למפיץ שלהם. עכשיו הם חלק מהרצון שלו. בדיוק כמו שוירוס שחיידק בגופו של אדם (נגיד, בקיבה) הוא חלק מהגוף, ולא נחשב דבר חיצוני שהאדם אינו אחראי עליו ("הגזים זה לא באשמתי! זה בגלל החיידקים בקיבה שלי!"). |
|
||||
|
||||
דובי, עכשיו עשית קצת "סלט" מכל העסק. אם הרצון, או המוח, של האדם הוא בסה"כ הממפלקס שלו אז למה שוב ההפרדה בין המוח והרעיון? אם אתה מקבל מם הוא הופך להיות חלק מהרצון שלך (אתה מושפע) ואם אתה משפיע על אחרים הממים שאתה מפיץ הופכים להיות חלק מהרצון שלהם. השאלה היא האם יש רמה של רצון מעל הממפלקס, שיכולה להכריע האם לקבל ממים, או אין. זאת כבר שאלה יותר פילוסופית שמקבילה לשאלת הרצון החופשי, אבל היא לא חיונית לניתוח הממטי של זרימת המידע. אני חייב לציין שלאורך הדיון הולך ומסתבר לי שיש בממטיקה יותר מן הנראה לעין במבט ראשון... תודה לכותב על המאמר המענין. |
|
||||
|
||||
דובי, בקריאה שניה של התגובה שלך ושלי די נראה לי שבעצם אמרנו אותו דבר... |
|
||||
|
||||
Vincent, your comment reminds me of the basics of some neo-Marxist theories (and I wonder how no one mentioned them before - the fathers of radical "media effect" theories). According to the neo-Marxists, the individual has no control over the powerful forces that shape his life - meaning, the popular media (which, in turn, is completely controlled by the mind-shaping elites). And like evry other Marxist theory, these guys conclude (of course) with a call for the necessity of a rebellion from below.
Memetics provide us with a modern and very interesting look at these thoughts from the 70's; returning to your initial question - no, culture cannot be morally judged as long as it is being held by the tight grip of manipulative media. Noga (6 digits, begins with a 2) |
|
||||
|
||||
נוגה, אני די מסכים אתך - אחרי הכל, אם אדם מותקף ממטית ע''י ה''שליטים הנסתרים'' (טרויקת השלטון-פרסום-כסף) אין סיבה שלהוא לא יתמרד, או לפחות יתנגד. זו תגובה טבעית ולגיטימית. אם כי יש משהו שסותר את עצמו במהפכה המונית-מרקסיסטית למען שימור הרצון העצמי... וינסנט, ואני לא מספר, אני בן-אדם. |
|
||||
|
||||
על פי התאוריה הניאו-מרקסיסטית, אדם לא יתמרד ולא יתנגד, משום שהוא לא מרגיש מותקף. התקשורת (שדרכה פועלת ההגמוניה) דואגת לספח לתוכה זרמים מתנגדים ולעשות להם ביות, כמו גם לבצע נאטורליזציה לרעיונות ההגמוניים. כלומר - אם ניקח אנאלוגיה מעולם הפוליטיקה: הסוציאליסטים המהפכנים יהפכו לסוציאל-דמוקרטים מבוייתים שעובדים בתוך המערכת, ורעיונות קפיטליסטיים של אי-שיוויון יוצגו לציבור כאמת טבעית, ולא כמשהו שנכפה על-ידי האליטות. התחכום הוא בלגרום לרעיונות האלה להראות כטבעיים, ולא כמשהו שמועבר לבני אדם. |
|
||||
|
||||
See what you've done! Now you made me go back to the books and refresh my memory. And indeed, according to the Frankfurt school, the masses may experience a disillusionment one day, even if it will not lead to a revolution.
|
|
||||
|
||||
May, but not bloody likely. Adorno will not hold his breath. אם נסתכל על המרקסיזם המקורי, הרי שמרקס טען כי ההמונים עצמם לא יובילו את המהפכה. צריכה לצאת קבוצה מתוך האליטה כדי להביא למהפך בתודעת ההמונים, וליצור את המהפכה. אני מניח שמרקס חשב שהוא אותו אדם שיוצא מהאליטה...
|
|
||||
|
||||
אז זה לא רק נדמה לי, הקשר הזה בין סוציאליזם לאליטיזם? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |