|
||||
|
||||
אני מתקשה להבין את כל הכותבים, לכאן ולכאן. מה גורם לכם לחשוב שישנו פתרון *כלשהו* למצב הזה? למה אתם מעדיפים להגיד "צריך לחסל את ערפאת", או "אסור להשתמש במטוסי קרב", במקום להגיד - "קוס אמק, עושים ממני צחוק. ה"פתרונות" המגוחכים של ה"ממשלה" וה"צבא" הם בדיחה עצובה ומרגיזה. מה לעשות, מהלך ההיסטוריה הביא אותנו למצב הנוכחי. ישנו ניגוד אינטרסים חד מדי. לנצח נאכל חרא וחרב". אגב, ניגוד האינטרסים הזה הוא בפני עצמו בדיחה עצובה (וגם מרגיזה) ומלאכותית, כפויה על נכפים. חלק שני לשאילתא: 17 ההרוגים הפלשתינאים בסוף השבוע, או המאות בחודשים האחרונים, עושים לכם טוב? הרגשה חמימה של ביטחון? כי אני לא מצליח לראות מה הצבא עשה חוץ מזה בהתקפות חיל אוויר, או בירי אש חיה על מפגינים. ההתקפות הן לא לשם ההגנה (?) על ההתנחלויות, ולא מהוות ניסיון למנוע פיגועים. הן תעמולה. כלפי העם הפלשתינאי, וכלפי העם היהודי. ואתם אוכלים את הפיתיון הזה ועוד מתווכחים אם עדיף הליקופטרים או מטוסים. ילדים טובים. חלק שלישי (שקשור לחלק השני): היום (שבת) ליוויתי את חברי הג'ובניק לבסיסו שבמרכז הארץ (בית סוקולוב), בדרך למסע צילומים חביב ביפו. אם מחבל פלשתינאי היה הורג אותי ואת החבר בבסיס, זה היה חלק לגיטימי של מלחמת השחרור הפלשתינאי? מה בעצם לגיטימי בעיניכם? מה אתם רוצים, שיביאו קפה לעמדות צהל שבהתנחלויות? שיזרקו סוכריות טופי בהפגנות? שבעיתונות הם יכתבו "היום המחבלים הרשעים הערבים המסריחים הרגו את בני העם הנבחר, ששב לנחלתו"? הם עיוורים בדיוק כמוכם. ובחזרה להתחלה: מה אתם רוצים? הם (או ההנהגה שלהם) מטומטמים ורשעים. מוכנים להקריב חיים בשביל מטרות שנשגבות ממני (הרי הם עמדו לקבל הכל, חוץ מזכות השיבה שכידוע, היא סיסמה ריקה, שהם לא מקווים להשיג). אנחנו, או יותר נכון אתם, מוכנים לשפוך דם על כל מיני עקרונות (כמו למשל למען זכותם של גזענים שוחרי *צדק* לשבת בדיוק איפה שהם יושבים). אז אם אתם אתם, והם הם, למה אתם חושבים שיש למצב פתרון? שמשהו כאן יכול להשתנות? על סמך מה אתם מבססים את הדעה שאם נהרוג את ערפאת הבעיה תפתר? שאם נירה אש חיה על מפגינים הטרור ייפסק? שאם נסגור את הערים הפלשתינאיות יחנקו ביחד עם התושבים גם הרצונות הלאומניים שלהם? בעצם יש לי תשובה: כי ככה מפמפמים לכם למוח, יומם ולילה. (ודרך אגב, לחסידי בלבן, אם אתם חושבים שה"פוליטיקאים" יותר חכמים ממכם, ושיש להם פתרונות יותר טובים משלכם (ושלכם גרועים, במטותא), ושיש להם איזו שהיא *פרוגרמה* מסודרת ודטרמיניסטית - אתם עיוורים. הם בסך הכל החבר'ה שמארגנים מכרזים מכורים לקבלנים. אם במקרה יש להם גם איזשהו פלוץ שקשור לעתיד המדינה, לא צריך לשאוף לריאות). |
|
||||
|
||||
חלק שלישי: אם הם היו ממקדים את מאבקם בצה"ל ולא באזרחים חפים מפשע זה היה אומר עליהם הרבה דברים חיוביים, אופן המאבק שלהם היה לגיטימי מבחינתי, והייתי אופטימי לגבי האפשרות לתת להם מדינה בגבולות 67. כמו שכבר אמרתי, מדינת ישראל ניסתה במסגרת הסכם אוסלו לעשות דבר שאין לו תקדים היסטורי, ולכן תמיד חשבתי שהאופציה הסבירה ביותר היא שהתהליך ייכשל. אני מציע פיתרון שיש לו כמה וכמה תקדימים בהיסטוריה. ראה תגובותי למיץ פטל הארנב: דיון 510 ולדב אנשלוביץ': דיון 527 |
|
||||
|
||||
ומכיוון שחיזבאללה מיקדו את לחימתם בצה"ל ולא באזרחים חפים מפשע אמרת גם עליהם הרבה דברים חיוביים? |
|
||||
|
||||
ראשי החיזבאללה רואים באזרחים מטרה לגיטימית, מאות קטיושות נורו על ישובי הצפון. רצועת הביטחון צמצמה את האפשרויות שלהם, והכריחה אותם להתעמת גם עם צה"ל בתוך לבנון. צה"ל במשך השנים הגיב בחומרה רבה יותר על פגיעה באזרחים והחיזבאללה החליט שעדיף לו להתעמת יותר עם צה"ל. מאז יציאת צה"ל היו 2 נסיונות חדירה לישראל וסביר להניח שהמטרה הייתה אזרחית. |
|
||||
|
||||
הבה נעמיד דברים על דיוקם. ירי קטיושות על אזרחים לרוב היה תגובה לפגיעה, גם אם כנראה לא מכוונת, של צה"ל באזרחים לבנונים. כל זאת כתוצאה מהבנות ענבי-זעם שהבהרתי במקום אחר כיצד הן בסעיף האחרון מרוקנות עצמן מתוכן ובעצם מהוות הסדר המגדיר "כיצד נשלב את האזרחים בלחימה". שנית, לניסיונות החדירה. הראשון היה ע"י חוליה פלשתינית (ויחיד מסוגו בשנה שעברה מאז הנסיגה) ולא ע"י החיזבאללה, וכנראה בניגוד גמור למדיניות הארגון (הרי לפניו ואחריו לא היו ניסיונות אחרים). הניסיון השני היה באיזור הר-דב כך שקשה לי מאד לקבל את הסברה הנוחה שלך לגבי המטרה האזרחית – סביר יותר שהחוליה הייתה בדרכה לכיוון אחד המוצבים לביצוע פעולה א-לה "ליל הגלשונים" או "גלעד" – להכנס לבסיס ישנוני ולפגוע בכמה שיותר חיילים מתוך תקווה גם לצאת בחיים. דו"ח לבנון בעוד 3 ימים. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי למה אתה אומר שבד"כ ירי קטיושות היה כתגובה על פגיעה של צה"ל באזרחים לבנונים. ב92 ירי קטיושות בתגובה לחיסולו של הבס מוסווי ב20 ליולי 93 ירה ארגון החיזבאללה קטיושות על ישובי הצפון, כחלק מהסלמה כוללת ובעקבות זה בא ב25 ליולי מבצע "דין וחשבון". בתחילת אפריל 96 הייתה התקפת קטיושות מאסיבית, כחלק מהסלמה כוללת ובהמשך בא מבצע "ענבי זעם" רק בדצמבר 98 היה ירי קטיושות כתגובה על הריגת אם וילדיה בטעות על ידי צה"ל. ביוני 99 שוב, ירי קטיושות לעבר ישובי הצפון, בתגובה צה"ל תקף בלבנון. |
|
||||
|
||||
חיזבאללה הוא גוף שנלחם באופן מובהק נגד מטרות צבאיות, בוודאי מאז ענבי זעם. קטיושות שנורו לעבר יישובי הצפון נורו כתגובה לפגיעה ישראלית באזרחים (או לפחות זו הייתה ההצדקה לכך). כמובן שרצועת הביטחון לא צמצמה מהותית את האפשרויות שלהם - אתה עצמך ציינת את הקטיושות. אין בתגובה זו כדי להביע משהו על הלגיטימיות או על אי הלגיטימיות של החיזבאללה. אתה פשוט חוזר וטוען שלו הפלסטינים היו אויב שמשחק לפי כללי המשחק שאתה קבעת, היית מוכן ללכת לקראתם. כמובן שכשהיה לך אויב ששיחק לפי כללי המשחק שלך (החיזבאללה לאחר ענבי זעם), לא החלת עליו את הטיעון הזה. |
|
||||
|
||||
כשאני בוחן אופי של אירגון אני לא יכל להתייחס רק ל4 שנים אחרונות של פעילותו, מה גם שביוני 99 נורו קטיושות ללא פגיעה באזרחים לבנונים. החיזבאללה שינה את אופי פעילותו בעל כורחו, בגלל אופן הפעולה של צה"ל, ובגלל שצה"ל תקף ב"דין וחשבון" ו"ענבי זעם" גם מטרות פרו-סוריות, והם החליטו שזה לא משתלם להם. אופן הפעולה של ארגון אומר הרבה מאוד על עצם הלגיטימיות שלו, ויותר חשוב, על הסיכוי להגיע איתו לשקט. אני לא רוצה לחזור על עצמי יותר מדי, ונדמה לי שלא קראת בעיון את התגובות המקושרות. |
|
||||
|
||||
"אני לא יכול להתייחס ל4 השנים האחרונות של פעילותו" (תיקנתי שגיאות דקדוק) - לכמה אתה כן יכול? 10 שנים? 15 שנים? "בגלל שצה"ל תקף.. הם החליטו שזה לא משתלם להם" - כלומר בנוסף לכך ש 15 שנים הם יתקפו רק מטרות צבאיות, עליהם לעשות זאת אך ורק מתוך אידיאולוגיה מוצקה ולא מתוך שיקולים טקטיים. אם תרשה לי לצרף גם את תגובותיך הקודמות, אנחנו דורשים שהוא יהיה גם דמוקרטי (רק ליברלי, או שארגון דמוקטי-שמרני זה גם בסדר?) בקיצור: דרוש ארגון לוחם, דמוקרטי, ליברלי, בעל 15 שנות ניסיון לפחות. רק פניות מתאימות יענו. לא בשבת. |
|
||||
|
||||
נתפסת לנקודה שולית. יש מגרעות בסגנון הכתיבה שלי, שמצליחות לעמעם את העובדה שכתבתי על חוסר הסיכוי לפתרון. התגובה שלך גם מוכיחה את טענתי. כי אתה עונה לי ב"צריך לעשות ככה וככה" (בתגובות שהפנית אותי אליהן) ובזה, תסלח לי, אני חייב לזלזל. מה שאני אומר, אם אני חייב להיות ברור, זה שאין פתרון. כמו בעיה של שלוש משוואות בשני נעלמים - לפעמים פשוט זה בלתי אפשרי. אתה אומר שאסור לנהל מו"מ עם ראש ארגון טרור, או משהו בדומה. למה? מה אכפת לי? הסמנטיקה משנה את העובדות? אם הוא היה איש עסקים משהו היה משתנה? בסך הכל, יש כאן ניגוד אינטרסים שנובע מהאופי האנושי עצמו, של הגדרה לאומית. זה הכל. ושוב אחזור: יש כאן שתי קבוצות שמסיבות די פאגאניות רוצות אותה טריטוריה (ואל תגיד לי שאנחנו צריכים אותן מסיבות של הגנה או צדק וכדומה, כי זה לא קשור למה שאני אומר). בנוסף, הקבוצות הללו מוכנות להלחם על זה, כך שהקונפליקט לא מסתכם ברצונות (אוקיי. עכשיו תגיד שבגלל שהם מוכנים להלחם גם אנחנו חייבים. שוב זה לא קשור). אז למה יש לכם סיבה לחשוב שיש לזה פתרון? אלא אם כן, בכוח ברוטלי, אתם רוצים להכניע את הצד השני. הבעיה תפתר כאשר לא יהיו יותר ערבים ו/או יהודים. ומעבר לכך, הסתמכות על תקדימים היסטוריים היא שטות גמורה. |
|
||||
|
||||
בקריאה חוזרת של מה שכתבתי, אני רוצה להוסיף. היהודים והערבים, והאנשים בכלל, הם פתאים, נוחים להשפעה, לאומניים, מאמינים באמיתות מוחלטות שמטפטפים להם, קוראים יותר מדי עיתונים. מה אני אומר בכך? בעיקר, שהבעיה, בנוסף לכל הצרות, היא מלאכותית. בגלל שכמה "מנהיגים" (אופורטוניסטים פונקציונרים מחפשי טובות הנאה אישיות, במילים אחרות) רוכבים על גלי השנאה ומטפחים את העקשנות, שלהם, וגם (ועכשיו אתם הולכים להחמיץ את הנקודה, ולענות לי כאילו אני מציע "לשבת ולדבר", ולהסביר לי מה צריך לעשות. יש לי מנגנון הרס עצמי. למה אני לא יכול להשמיט את המלה הזאת? הרי אם הייתי מסיים פה הייתם מבינים מה אני רוצה להגיד. להגיד שוב? שאין פתרון. אבל זה לא ישנה. הרסתי את הכל) שלכם. |
|
||||
|
||||
ראשית אני מבקש לתקן טעות אחת של מאור. שלוש משוואות ושני נעלמים דווקא ניתן לפתור. הבעייה מתחילה כשיש יותר נעלמים ממשוואות. ולכל החכמים שכן מבינים, וכבר יודעים הכל (משתי סיבות אפשריות 1. פשוטה - ככה אמרו להם 2. רקורסיבית - הם ממילא יודעים הכל וצריך לסגור סוגריים) כמה משוואות יש לכם? כמה נעלמים יש לכם? כמה פתרונות יש לכם? מבחינתי כאשר שר ביטחון מוסר לתקשורת שהוא נאלץ לאשר הפצצות למרות ש..(ואני לא זוכר למרות מה), בשבוע בו נפתחים יומני חיילים קרביים מלבנון ומתארים בצורה ריאליסטית את חלקם באחת "מהמוצדקות במלחמות ישראל, המוצדקות!" נראה כי הרוב בעם (כולל ש"ס) מקבל את המנהיגות הראויה לו. בכל אופן אם לאותם מקבלי ההחלטות, לא היה פתרון טוב יותר מאשר הפצצות, כנראה שנגמרו להם כל האפשרויות לפתרון אחר. מאחר ונאמנים עלי דברי מפקד חיל האויר לשעבר, שמתייחס לסכנה של בעיות דיוק בהפצצות מטוסי קרב בשטח אזרחי, אני יכול לראות כיצד, על מנת לתפוס את אבו-הונוד (קראתי רק עכשיו "הסבר רשמי" שההפצצות נועדו לחסל אותו...), יצטרכו לזרוק איזה מוצר מדימונה. זה בטוח יהרוג אותו. בתנאי שהוא יהיה באזור, ולא אולי אחד מכותבי התגובות כאן, למשל. אסיים את דברי בכך שאני מעדיף לטעון שאני לא מבין. כמו מאור. צביקה גרינברג (ויש קרבה משפחתית, לשמחתי וגאוותי) |
|
||||
|
||||
Three equations with two unknowns can also be inconsistent.
For instance: x = 4 y = 7 x + y = 1 (+ being the regular addition over Z, not addition modulo 10) In that case, there is no solution. Two equations with two unknowns can also be unsolvable. For instance: x = y x = y + 1 (Again, + being regular addition over Z) |
|
||||
|
||||
תודה אבא. זה הדדי. |
|
||||
|
||||
אה. חשבתי שהוא מדבר על אצ"ג. עצוב כשאב ובנו זקוקים לאתר נידח באינטרנט כדי לתקשר, לא? (: |
|
||||
|
||||
אתה טוען שאין פיתרון, אז אני מנסה להציע פיתרון ומבקש את תגובתך הקונקרטית. אם אני טוען שאם מחר כל עם ישראל יאכל חומוס בשעה 2 בצהריים, אז הפלסטינים יפסיקו לירות, אז אתה לא יכל להגיד סתם שאין פיתרון בלי שניסית לחשוב על הפיתרון של החומוס, ולהביע דעה אם הוא ייתכן או לא. אני חושב שקראת רק את תחילת התגובות שהפניתי אותך אליהן, אחרת לא היית כותב "...מסיבות של הגנה...", ו "...אם הם חייבים..." הסתמכות על תקדימים הסטוריים זו שטות? אין חכם כבעל ניסיון. כל פעם שאני זורק תפוח כלפי מעלה, הוא נופל חזרה למטה. אגב, אין לי בכלל מושג למה זה קורה, אבל אם תקח עכשיו תפוח ותזרוק אותו כלפי מעלה, אני בטוח, מנסיוני האישי, שהוא יפול חזרה למטה. מה שכתבת על אלה שרוכבים על גלי שינאה וכו', אני מסכים בהחלט, ואני מציע פיתרון שאמור למונע מגלי השינאה לבוא לידי ביטוי, ואת מקומם אמורה למלא מדיניות רציונלית. |
|
||||
|
||||
בוודאי שיש פיתרון; החלק העיקרי בטיעון שלך שגוי לגמרי: אין כאן שתי קבוצות שרוצות את אותה הטריטוריה. רוב הישראלים לא רוצים את יש"ע ורוב הפלסטינים לא רוצים את ישראל. בסופו של דבר תהיה חלוקה רשמית, עם מדינה גם להם, וכולם יהיו שמחים. המריבה הנוכחית היא שלב שולי (אך שאסור לזלזל בו) בדרך לפתרון. |
|
||||
|
||||
כמובן שאתה צודק. ולי אישית גם לא אכפת מי יגבה ארנונה בירושלים. אבל מה שאני רציתי להגיד בתגובה הראשונה שלי זה שלהגיד שצריך הליקופטרים ולא מטוסים, או להגיד שצריך סגר, לא מסתמך על כלום, חוץ מציטוטי כותרות. היה פה מי שאמר שצריך לאסור על ערבים להכנס לנתניה. היה מי שאמר לצריך להגדיר את ערפאת כטרוריסט. אמרו שאם יפציצו עם מטוסים אז יקרה ככה וככה. וזה סתם קשקוש - משתי סיבות, א בניגוד לפיסיקה, ולתפוחים של ניוטון, החיזוי של המצב העתידי תלוי יותר במתבונן מאשר במצב הנוכחי עצמו. ב ה''ממונים'' או ה''מנהיגים'' אצלנו ואצלם החליטו להלחם. ההחלטות שלהם אמנם קשורות לנסיונות לסיים את המלחמה (זוטא), אבל לא יותר משהן קשורות ל''תמונה הפוליטית'' (שהיא פיקציה, שאולי גם הם מאמינים בה) אצלנו, או למצב הרעוע אצלם או לדברים אחרים כגון דעת קהל, טמטום ואכזריות. בכל מקרה, זה נראה לי ברור שההצעות של המנהיגים שלנו נוגעות יותר להתמודדות עם היהודים מאשר עם הערבים. בסך הכל, זה ייפסק כשהם יחליטו שזה ייפסק, בלי קשר להרג או לתגובה הולמת או ל''מה שצריך לעשות''. ולי אישית לא נראה שזה מעניין אותם - לא את שלכם, ועוד פחות מזה את שלהם. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא לא מה ש"רוב הפלסטינים" רוצים. הבעיה היא שמה שהמיעוט (אני מקווה) רוצה, והם הקיצוניים, חברי ארגוני הטרור (וכו' וכו') הוא מה שקובע אצל חברינו הפלסטינים והמנהיג שלהם. תה שומע מה שה"רוב" רוצה? אני כבר לא יכול לחכות שה"רוב" יתחיל לעשות משהו בנידון... |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מדוע רצון המיעוט הפלסטיני "קובע" לדעתך. נכון, מעשיו ברורים יותר ומקבלים כותרות בחדשות, אך זהו דרכו של מיעוט קולני, לא? מה אתה רוצה, שתומכי השלום הפלסטינים יעשו פיגוע התאבדות במפקדת החמאס בעזה? |
|
||||
|
||||
ביליתי עכשיו עוד כמה שניות בלחשוב על הדוגמא היפנית. חוששני שיש כמה הבדלים שהופכים אותה ללא-רלוונטית (לפחות בתור "תקדים"): א. ישראל איננה ארה"ב. זה כמובן לא היה משנה הרבה (כיוון שגם פלסטין איננה יפן) אלמלא העובדה שארה"ב עודנה ארה"ב (ובעצם - היום יותר מתמיד). ב. פלסטין איננה מדינה. החלפת המשטר במדינה שנלחמה, הובסה ונכנעה איננה דומה להקמת מדינה במקום שהכחות הצבאיים הדומיננטיים בו מנהלים מלחמה שאין להם (כך נראה) שום כוונה לנחול בה תבוסה או להכנע. ג. מלבד המשטר הקיסרי ביפן, לא היו מדינות ומשטרים פעילים (ומייצרי-נפט, ובעלי כח צבאי) שתמכו במשטר הקיסרי ביפן או בהמשך המלחמה. |
|
||||
|
||||
א. אילו פרבילגיות רלבנטיות יש לארה"ב שאין לישראל? בשנים בהם שלטה ישראל בשטח בשקט יחסי, היה המצב דומה לאופן בו שלטה ארה"ב ביפן כולל מושלים צבאיים וכו'. ב. כיום הם מנהלים מלחמה, אך מה שחמור יותר זה שהם שולטים באוכלוסיה. תהליך דמוקרטיזציה אינו רלבנטי היום, הוא יהיה רלבנטי במקרה בו צה"ל יחזור לשליטה מלאה בשטח, והמליציות יפורקו מנשקן. אתה שואל מה המחיר להחזרת השליטה בשטח? ג. דומה לתשובה לב'. אם יש שליטה בשטח, ומנטרלים ברמה טובה (אף פעם היא לא מוחלטת) השפעות שליליות מבחוץ אז הכל נעשה רלבנטי. כל הפואנטה של הדמוקרטיזציה היא לאפשר לפלסטינים להחליט מה טוב להם, ולאחר זמן השתלמות, שקשה לי להעריך אותו, הם יחליטו מה טוב *להם* באופן רציונלית, ולא מה טוב למנהיגי המהפכה האירנית. |
|
||||
|
||||
בהמשך לג: ממש כפי שהדמוקרטיזציה ביפן אפשרה ליפנים להחליט מה טוב להם באופן באופן רציונאלי, ולא מה טוב לקיסרות או לשליטי הצבא. |
|
||||
|
||||
א. העמידה בראש "שרשרת המזון" הפוליטית ב. אני מצביע על כך שה"מחיר להחזרת השליטה בשטח" אינו בר-השוואה למחיר שנדרש מארה"ב לצורך השלטת משטר-כרצונה ביפן *לאחר שזו הובסה ונכנעה*. ג. יש גורמים שמאד לא מעוניינים שהפלסטינאים יעשו מה שטוב בשבילם (מדובר בהכללות גורפות, אגב). לאף אחד (בעל-השפעה) לא הפריע שהיפנים יעשו מה שטוב בשבילם. |
|
||||
|
||||
א. הבנתי, אבל מה זה נותן להם שלא נותן לנו. ברוב זמן הכיבוש צה"ל שלט בשטח הלכה למעשה. יותר מזה, דווקא נראה לי שאחרי כיבוש מחדש, ניתן יהיה לגייס את האמריקנים למען רעיון שהם בעצמם יישמו הלכה למעשה ביפן, קוריאה איטליה וגרמניה בהצלחה רבה. במקרה כזה, זה יכל להיות פשוט יותר, כי האמריקנים בעצמם ישווקו ביתר קלות את הרעיון לאו"ם ולשאר העולם. אני מתחיל לחשוב שאולי בכלל כדאי להתחיל מזה, כלומר לגייס את ארה"ב מבחינה רעיונית. ב. גם ב67 היו הפלסטינים במצב בו הובסו וניכנעו. את השאלה לגבי המחיר להחזרת השליטה, מאחר ובאמת אין לי תשובה על כך, הפניתי זאת פעמים אחדות לדב אנשלוביץ' ויובל רבינוביץ'. יובל הסכים שהמחיר גבוהה אך הוא לא חושב שהמחיר של אי-כיבוש השטחים יהיה נמוך יותר. כבר רשמתי לעצמי משימה לחקור קצת את הנושא ולנסות להגיע להערכות, אך טרם מצאתי זמן לכך. ג. הצמרת הצבאית והקיסרות בהחלט לא היו מרוצים מנישולם מהשילטון, גם הם לא רצו שהאזרחים היפנים יעשו מה שטוב בשבילם, בין השאר - לסלק אותם מהשילטון ולהכריז על הקיסרות כסמל של המדינה שאין לו שום סמכויות. אבל האמריקנים שלטו באופן מספק על מנת להכתיב פרוז ודמוקרטיזציה. |
|
||||
|
||||
א+ב. אני שומר לעצמיץ את הזכות להתייחס מאוחר יותר. ג. כלומר, אתה מציע שישראל תשלוט "באופן מספק" בכל העולם הערבי? הגורמים אליהם רמזתי בסעיף ג' מאז היווסדו הם בעיקר מדינות-ערב, לא הרש"פ והמיליציות השולטות כעת (הן נדונות בסעיף ב'). |
|
||||
|
||||
א+ב. תגיב בזמן ובמקום שיראה לך. ג. כמדומני, סעיף זה כולל בתוכו שני דברים. האחד (זה מה שהבנתי בהתחלה), הוא תמיכת מדינות ערביות באירגוני טרור על מנת לקיים את הלחימה ו/או התנגדות פאסיבית של מדינות ערב על ידי גינויי או"ם למיניהם, ולזה עניתי ב"שליטה מספקת על מנת לנטרל השפעות חיצוניות". הדבר השני (שהוא פחות סביר בעיני) הוא שמדינות ערב יחליטו לפתוח במלחמה עקב כיבוש השטחים מחדש. לדעתי, הסבירות הזו לא גבוהה, והתייחסתי לכך בתגובותי להפצצת המכם הסורי בלבנון. החלטה לצאת למלחמה היא החלטה אסטרטגית, סוריה לא תצא למלחמה עקב הפצצת מכם בלבנון (שהוא נראה לי חמור בהרבה מבחינת הסורים מאשר כיבוש השטחים). ברמה האסטרטגית, זה לא הזמן מבחינת סוריה ירדן או מצרים, גם משיקולי כוח צבאי ואולי גם משיקולי סיוע אמריקאי (כל פעם שערפת נוסע למוברק אני ישן פחות טוב בלילה). הכוחות האמריקאים במפרץ, מוסיפים כגורם שממתן את ההחלטות של מדינות המפרץ. הסיכון שהם ישתמשו בכיבוש השטחים כ*עילה*, נראה לי קטן. ראה איך סאדאת פתר את עצמו מהעניין בקמפ דויד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |