 |
כשפרויד מעלה את ההשערות הלמארקיאניות שלו ומוסיף לבלילה את היצור הבלתי-מוגדר (והמופרך) המכונה ''תת מודע קולקטיבי'' הוא למעשה כורה את קברה של התיאוריה שלו. כשהוא מוסיף לזה ניתוחים פסיכולוגיים מפולפלים המבוססים על רעיונות שדלה מכל הבא ליד והשערות היסטוריות בגרוש מייד הפגר קופץ מקברו, הופך לפרה, מעופף אל כרכוב הגג, קורא קוקוריקו ומטיל ביצת נחושת משולשת.
נודה על האמת, לולא היה פרויד חתום על הטקסט ולולא ניכר כשרון הכתיבה שלו בו, לא היה איש טורח להתייחס ברצינות לבלילה האסוסיאטיבית הזו. את רוב הטענות אפשר פשוט לפטור כהיגוג שיסודו בבורות. נושא ''רצח האב'' המגוחך, למשל, מקבל את כל טעמו מהעימות עם הנצרות. כאשר זוכרים כי היהדות התעצבה במידה רבה תחת שלטון מוסלמי, הטענות מפריכות את עצמן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש