 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקשקשנות של השמאל הריפורמיסטי הישראלי בדבר הצורך במפלגה סוציאל-דימוקרטית באמת נעשה עלוב בזמן האחרון. הבורות הפוליטית שלו איננה מאפשרת לו לראות דבר מעבר הצורך במפלגה שתעשה ריפורמות. ברגע שיהיו אנשים שבאמת, אבל באמת, רוצים לעשות ריפורמות, יהיה נפלא! כך הוא טוען. קודם כול, בואו נבין מהי מפלגה סוציאל-דימוקרטית. בסוף המאה ה19, החלו מארכסיסטים להקים מפלגות סוציאליסטיות מהפכניות אשר קראו לעצמן 'סוציאל-דימוקרטיות', משום שראו את מטרותיהן בשני מישורים: הבסת המשטרים הפיאודליים הגוססים בארצותיהם, והבסת הקאפיטאליזם והחלפתו בחברה סוציאליסטית. מפלגות אלו התאגדו באינטרנאציונאל השני, הסוציאליסטי, שנוסד בשנת 1889. מפלגות אלו התחזקו מאוד ורוחות מהפכה נשבו בכול אירופה, ואיימו על המשטר הקאפיטאליסטי הקיים. אך בגלל צורת האירגון של האינטרנאציונאל והמפלגות שהיו בו, השכבה העליונה שהנהיגה את מעמד הפועלים נותקה ע"י הבורגנות ממעמד הפועלים, ושכבה זו עברה לצדה של הבורגנות. בסופו של דבר המפלגות הסוציאל-דימוקרטיות בגדו במעמד הפועלים בצורה הבוטה ביותר ב1914 כאשר תמכו בבורגנות הלאומית בארצותיהן, וכך הביאו להתפוררות האינטרנאציונאל השני. מאז המפלגות הסוציאל-דימוקרטיות הן מפלגות המשרתות לחלוטין את הבורגנות. כאשר הייתה ראדיקאליזציה גדולה בשנות ה60 וה70 והבורגנות הייתה חייבת לנקוט באמצעים כדי למנוע מהפכות, נוצרה מדינת הרווחה כדי להקל על הפועלים. כיום, כאשר הבורגנות צריכה נואשות כול גרוש כדי לשמור על שליטתה וכדי לצאת להרפתקאות אימפריאליסטיות בעולם, המפלגות הסוציאל-דימוקרטיות בכול העולם (הלייבור בבריטניה, הס"ד הגרמנית, וכד') נאלצות לחסל את מדינת הרווחה. לכן אין מה לחפש: העבודה ויח"ד הן מפלגות סוציאל-דימוקרטיות למופת! להתפלא מכך שהן לא עושות דבר כדי לשמור על מדינת הרווחה, בהתחשב באירועים בעולם, זה רק מראה על בורות פוליטית מוחלטת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה הרפתקאות אימפריאליסטיות היו לאחרונה לגרמניה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניתוח ההיסטורי על המפלגות הסוציאליסטיות, והמשטרים מהמ' ה19 יפה מאוד אבל קצת לא לעניין, כיוון שהמפלגות הן פוליטיות ובפוליטיקה חשוב לענות על מצבים עכשוויים. ישראל נמצאת במלחמה וכנראה המצב הזה לא ישתנה בתקופה הנראית לעין, המענה שנתנה מרץ או הדגל שנשאה לשלום עם הערבים תמורת שטחים, הרעיון הזה פשט את הרגל, אין לכך קשר עם סוציאליזם דמוקרטי. אבל יש לכך קשר עם התבוסה שנחלה מפלגת העבודה ומרץ בבחירות האחרונות. החיים וההשרדות של מדינת ישראל עדיין חשובים יותר ממדינת הרווחה, ולכן בצדק דוחה הציבור את אלה שאינם שומעים את הקולות והמראות שמראים לנו הערבים מעל כל במה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיים וההישרדות של מדינת ישראל אינם סותרים רווחה, אלא נהפוך הוא. מדינה עם פערים גבוהים, עם אנשים שיחיו בתנאי עבדות ומספרם ילך ויגדל, דווקא ובמיוחד בתנאים הישראלים, לא רק שלא תהיה הצדקה לקיומה אלא שהיא בפועל תתקשה לשרוד. אתה שומע את שופרות התעמולה של ביבי וכל מתנחליסטאן, ומתעלם מכך שהערבים הם רק צד אחד של הדברים, צד שכפי שכבר נאמר כאן, אלמלא היה, חייבים היו הימין ואיתו האליטות (הבטחוניסטיות בעיקר) להמציאו. בדיוק אזרחים כמוך, זה מה שהם רוצים פה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיומה של ישראל הוא לא נושא של סיסמאות. עם הריבוי הטבעי של המגזר הערבי ימשיך להיות מעודד ממדיניות הרווחה של מדינת ישראל, לא יעזרו לך שופרות תעמולה, יהייה פה רוב ערבי וזה סוף לחלום היהודי על מדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיסול של מדינת הרווחה מחסל, מבחינתי, חלומות קצת יותר חשובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלומות חשובים מאוד, אי אפשר לחיות בלי חלומות. אבל כשמתעוררים למציאות כאשר על הגב של הביטוח הלאומי שאתה משלם(אולי) מגדלים אלפי משפחות עם שלש נשים וחמישים ילדים, זו מציאות וארצנו תהיה לא דמוקרטית לא יהודית ולא מדינת רווחה. צא ושוט בארץ סע לבאר שבע או ערד ותראה קצת מציאות, החלומות לא נמצאים במישור של הערות. בחלום גם אם אתה נפצע לא נשפך דם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרוב רצון להסתכל כל הזמן על האויב (או מי שבעיניך הוא) אתה לא מסתכל על מה שקורה בחברה, בעם, בציבור *שלך*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעתי לך להסתכל על המציאות לא על אויבים. מה שקורה בחברה אלה לא חלומות, וכשהבית בוער צריך לכבות את האש, אחרת לא יהיה לך בית וחברה לתקן בה ליקויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעתי לך להסתכל על המציאות לא על אויבים. מה שקורה בחברה אלה לא חלומות, וכשהבית בוער צריך לכבות את האש, אחרת לא יהיה לך בית וחברה לתקן בה ליקויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובות מראה נעשו כאן אופנה, בזמן האחרון. בפעמיים-שלוש הראשונות הן באמת מהוות דרך מקורית (?) לבטא משהו. אחר כך זה מתחיל קצת לשעמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקורת על תגובות מראה נעשתה כאן אופנה, בזמן האחרון. בפעמיים-שלוש הראשונות היא באמת היוותה דרך מקורית (?) לבטא משהו. אחר כך זה מתחיל קצת לשעמם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |