|
||||
|
||||
קישור למאמר ב"הארץ", שאני מזדהה איתו יותר ויותר (בעיקר לנוכח ההתפתחויות האחרונות, המזכירות אופרת הסבון גרועה) http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
||||
|
||||
כל מלה- זהב. ומי שאשם בפסטיבל הזה הוא העיתונות הכתובה והאלקטרונית, שמריחה את הדם במקומות הכי נסתרים ועטה עליו, כדי להתפרנס. ועוד מנסה לעטוף את זה באצטלה של ''זכות הציבור לדעת''. לפחות העיטים והצבועים בטבע, מתפקדים כמטהרי-השטח. העיתונות לעומת זאת רק מוסיפה עוד ועוד זבל מהביל למרחב הציבורי. ולחשוב שפעם עיתונות היתה כנראה מקצוע מכובד. |
|
||||
|
||||
ייתכן שהתקשורת אשמה אבל מי שהביא את הסיפור לפרסום אשם אף יותר. מישהו חשב שזה יקדם את עניינו והביא את הסיפור לתקשורת. ולכן אשם יותר מכל הוא מי שנתן את הרושם שניתן להרויח מפרסום תקשורתי, כלומר מי שנתן בידי בית המשפט את היכולת להחליט החלטות על סמך שיקול דעת בלעדי הנתון להשפעה תקשורתית. אילו היה חוק ברור, השופטת יכלה רק לקיים את החוק על סמך העובדות ולא היה צורך או ערך בלחץ תקשורתי. וזאת נדגיש, התקשורת אינה משפיעה על העובדות אלא על הלך רוח ומחשבות. מי שמאפשר לשופט להחליט על סמך הלך רוח ומחשבות מקבל את אופרת הסבון שהוא הזמין. |
|
||||
|
||||
>ולחשוב שפעם עיתונות היתה כנראה מקצוע מכובד מתי? בימי הרסט? |
|
||||
|
||||
מצד אחד אני רוצה לצאת לכבודך בקריאת "צ'מאותה צ'מאו", אבל מצד שני: הפתגם שמדבר על טלוויזיות, שלטים וכפתורי כיבוי אמור לעבוד גם לגבי העתונות הכתובה, לא? בניגוד למנהגי (בשל שעמום, סקרנות ואף פחד מנזיפות דוא"ליות מן המיץ), בזמן האחרון יוצא לי דווקא לקרוא די הרבה ב-"הארץ" ועיתונים אחרים. למרות זאת, אין לי שמץ ירוק של מושג מה הפרטים של המקרה הנ"ל (ריח הכותרות היה צהוב, אז דילגתי חיש מהר אל הכתבה הבאה). יצא לי גם ללחוץ על הקישור שהוסיפה ניצה ל-"ynet", קראתי שם שתי שורות וברחתי כל עוד נפשי בי. אופרות סבון זה משהו שצריך להיות בטלוויזיה (רצוי כבויה). |
|
||||
|
||||
מה צריך לעשות כדי לזכות לנזיפה דואלית ממיץ? |
|
||||
|
||||
לדבר שטויות. אבל זה קרה רק פעם אחת, אז אולי אני צריך להגביר את הקצב. |
|
||||
|
||||
אם אדבר שטויות האם בגלל שאין לי דואל נזכה בהתגלות של הדאוס אקס מכינה? |
|
||||
|
||||
"תינוק המריבה" יישאר בידי המאמצים הרכב מורחב של שבעה שופטי בית המשפט העליון הפך על פיה את החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, וקבע ש"תינוק המריבה" יישאר בידי ההורים המאמצים. רק השופטת אילה פרוקצ'יה סברה שיש להעביר את התינוק להורים הביולוגיים. השופט ברק: "טובת הילד מחייבת השארתו אצל ההורים המבקשים לאמצו". לדברי ברק, "התנהגותו של האב בעבר מחלישה את משקל זכותו באיזון הכולל" |
|
||||
|
||||
מדינה בה חוטפים ילדים - לטובתם. אי לך ארץ שמלכך נער. (קהלת) |
|
||||
|
||||
איזה חטיפה ואיזה ציפורים? האם הביולוגית חתמה על האימוץ. האב הביולוגי הסביר בדיעבד שזה לא כזה סיפור, כי באותה מידה היא הייתה יכולה לנסוע לאיזה מקום מיד אחרי הלידה, וגם אז הייתה צריכה להשאיר את הילד היכן שהוא... |
|
||||
|
||||
לא רק חתמה על האימוץ. כשעוד היתה בהריון היא הודיעה לגורמים הסוציאליים שטיפלו בה כי היא אינה רוצה את הילד ומעוניינת לוותר עליו, כלומר - היה לה זמן לשקול ולהתחרט עד הלידה, והיא נשארה בהחלטתה. |
|
||||
|
||||
מדינה שומרת חוק נמדדת ביחסה כלפי החלשים שבה ולא ביחסה כלפי ברוני השלטון אנשי האצולה. אם כל העניין זה זכות האם לוותר אז למה שלא תתירו מסחר בתינוקות? |
|
||||
|
||||
מבין הזוג הביולוגי והילד בן השנתיים - הילד הוא החלש, ואין צורך לשחק בו פינג פונג. הוא כבר נמצא במקום שבו אוהבים אותו ודואגים לו, מקום בו לא נטשו אותו אף לרגע אחד. ועם כל הצער על ההורים הביולוגיים ועם כל הסימפטיה לכאבם - ההגיון אומר שמוטב שהילד יישאר במקום הטוב הזה בו הוא נמצא. לא הבנתי מה הקשר עם ברוני שלטון ואנשי אצולה. הזוג המאמץ הוא ברוני שלטון? עד כמה שידוע לי, שמם לא נמסר לפרסום. |
|
||||
|
||||
שולמית אלוני מסכימה איתך. האמנם טובת הילד? "שופטי בג"ץ קבעו שמותר לקחת ילד מעניי הארץ ולמוסרו לחזקים, לעשירים וליהודים שומרי מסורת. אם פסיקת ראויה, הרי שגניבת ילדי תימן ומסירתם לאימוץ היתה לגיטימית". שולמית אלוני זועמת על האופן בו הסתיימה פרשת שלמה המודרנית" |
|
||||
|
||||
גם אני מתנגד לפסיקת בית המשפט ומסכים עם רוב דברי אלוני, אם כי אני מסתייג מההשוואה עם גניבת ילדי תימן. יש לזכור כי האם פעלה בהתאם לחוק והודיעה על רצונה לחזור בה עוד בטרם ניתן צו האימוץ. למרבה הצער, נראה כי אנשי הרשויות עשו כל שביכולתם להשהות את הטיפול בפרשה, ביודעם כי ככל שישהה התינוק בבית המאמצים, כך יקל על בית המשפט להכריז כי טובת הילד היא. |
|
||||
|
||||
מה שולמית אלוני אמרה בפעם הקודמת כשבג"ץ חטף ילד באופן דומה לפני כמה שנים? אז האמא דווקא היתה מסורתית? בכל מקרה, אני שמח על דבריה של הגברת אלוני, והגיע הזמן שהחוק ישונה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |