מעמד האופניים 225707
שוקי שמאל יום א', 13/6/2004, 12:38
בספר של פרקינסון (אני חושב) מסופר על דיון תקציב בכור גרעיני. תקציבים של מאות אלפי ליש"ט מועברים בחטף מפני שאף אחד לא ממש מבין במה מדובר. בסעיף האחרון מדובר בסכום צנוע להתקנת מעמד לאופניים. מאחר וכולם מבינים מה זה מעמד אופניים לכולם יש מה להגיד, והדיון בנושא נמשך שעות.
נדמה לי שסיפור האימוץ הוא מקרה דומה. לי נראה כי כל העסק הוא קמפיין עיתונאי ביזמת ההורים המאמצים, כאשר למעשה יש כאן מקרה חסר עניין לחלוטין.
כל פתרון שינתן (ע"י מערכת המשפט) יהיה בודאי קשה למי מן הצדדים. אך מצד שני, אם לא נסחפים במיסטיפיקציה של האמהות ובאמוציונליות שלא במקומה, הסבל של ההורים אינו במדרגה כזו שאינה מוכרת במקומותינו ובזמננו.
הפתרון הנכון הוא שהציבור ירד מהנושא ושופט שלום יכריע בנושא באופן מזורז. הבחישה של רשויות הרווחה והמערכת המשפטית בסיפור, כבר הפכה סיפור של חצי שנה לשנה, שלא לדבר על כמות כוסות התה, הניירות הרשמיים ושעות השופט והקלדניות שכל העסק כבר עלה לציבור.
טענתי היא, שלא חשוב מה יחליט השופט, החלטתו לא תהיה עיוות כל כך גדול של ה"צדק" שהחברה לא תוכל לשאת וגם לא מהפכה בעקרונות המוסר של חברתנו. (לא שזה ימנע ממנו תגובות ותרעומת (צדקניות?).
תקופה של חרטה אפשרית של ההורים הביולוגיים המקבילה לבדיקת התאמת ההורים המאמצים, נראית נחוצה בהחלט. חצי שנה, נראית סבירה בהחלט (כמו גם 3 חודשים למשל).
תטיב החברה הישראלית לעשות במקרה זה, אם לא תטפח על השכם לאף אחד מזוגות ההורים. להורים הביולוגיים, יש להזכיר שעל טעויות משלמים, גם אם המחיר כבד. אחרי הכל הילד חי ולא נגזר לשניים ע" השופט. להורים המאמצים יש להזכיר, שהם לא נענשו (על לא עוול כמובן) ע"י החברה, מערכת המשפט או ההורים הביולוגיים אלא ע"י מישהו למעלה מהם. מה שעליהם לעשות הוא מה שהיו עושים במילא, אלמלא זכו להיות מקורבים לעיתונות.
לאמוציונליות וקידוש יחסי ההורות יש מקום בתוך המשפחה ולא בעת התרת סבך משפטי שיצרו אנשים הבטוחים שהכל מגיע להם.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות