 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה יכול לנסות לתת דוגמא לאלגוריתם שהמחשב הקוונטי יכול לבצע והמחשב הקלאסי לא ? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שהוזכר במאמר, אין שום הוכחה שמחשב קוונטי יוכל לבצע משהו שמחשב רגיל לא יכול. קיים אלגוריתם למחשב קוונטי, שאם יהיה מחשב כזה, הוא יוכל לפרק מספר גדול לגורמיו בזמן קצר בעוד שלא ידוע כיום שום אלגוריתם למחשב רגיל שיכול לבצע את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי להסבר קצת יותר טכני. כלומר, איך המחשב הקוונטי מתמודד אחרת עם בעיית הפיקטור ? או בניסוח אחר: "מה יש בו שאין בקלאסי ?". אם זה קשור להסבר של מישהו שכאן שבגלל הסופרפוזיציה המחשב הקוונטי יכול לערוך את חישוביו במקביל, אז אשמח לקבל הסבר מעט יותר מפורט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת חורג מרמת המאמר והסבר שלם של האלגוריתם מצריך זמן ומקום, ובפרט, משוואות שאין לי אפילו יכולת לכתוב כאן. כל חיפוש בגוגל על Shor Algorithm יתן לך הרבה יותר מידע ממה שאתה רוצה. הבעיה שצריך לדעת כמה מושגי יסוד בחישוביות, בפיזיקה קוונטית ובמתמטיקה. בגדול, מה שיש במחשב קוונטי ואין בקלאסי זה Entanglement. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אלגוריתם שור בהכרח יוצר שזירות (entanglement). אבל סביר מאוד שזה איננו לוז הכוח של החישוב הקוונטי. והסיבה הפשוטה והחותכת: יש אלגוריתמים קוונטיים, אשר פועלים ללא שזירות, ועדיין מנצחים בהליכה את האלגוריתם הקלסי הטוב ביותר. כמו כן, זה לא לגמרי מדויק שעקרון הסופרפוזיציה הוא לב העניין. גם חישוב הסתברותי קלסי אפשר לתאר כפעולה במקביל על התפלגות של כמות אקספוננציאלית של ערכים. ההבדל המהותי היחיד לטובת חישוב קוונטי הוא שמקדמי ה"התפלגות" יכולים להיות שליליים. עבור בעיות מסוימות, (ע"ע פיקטור) מצליחים למצוא אלגוריתם שבו התוצאות השגויות מבטלות את עצמן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |