|
||||
|
||||
סיימתי כעת לקרוא את ספרו החדש של אדלמן, "שעות מתות". אם יורשה לי לצטט את עצמי, הרי שהציטוטים הבאים, מתוך הסקירה של "משוואה עם נעלם" לעיל, מתאימים - כמעט ללא שינוי - גם לספר זה: "ספרות מתח ישראלית באיכות מפתיעה." (טוב, קצת פחות מפתיעה, אבל אותה איכות). "עשרות אנשים [...] עזרו לו בכתיבה, מה שמסגיר את המאמץ הרב שהושקע ביצירה. למרות שמדובר רק בספר מתח קליל, ללא יומרות של ספרות מופת, התוצאה משובחת ומענגת." "אדלמן [מציג] תמונה מוכרת ומשכנעת של ישראל המודרנית [...] תשומת הלב לאמינות הפרטים - בין אם מדובר בתיאור ארוחה במסעדה ובין אם מדובר בתיאור מעשה אהבה נלהב - הופכת את הקריאה לחוויה של ממש". "עם זאת, ולמרות ההנאה המרובה ששאבתי מקריאת הספר, אני חייב להסתייג ולציין ש[...] העלילה בכללותה נשמעת קצת מופרכת. ובכל זאת אין זה חסרון של ממש, שהרי בסופו של דבר זהו רק ספר מתח - וללא ספק ספר המתח הטוב ביותר שקראתי לאחרונה בעברית. מומלץ בחום לכל מי שמחפש קריאה קלילה ומהנה לסוף-שבוע." (גילוי נאות: לא קראתי ספרי מתח ישראלים אחרים כבר הרבה זמן). |
|
||||
|
||||
קראתי זה לא מכבר את "מבוא לאהבה" של אמנון ז'קונט. לצערי הוא לא מגיע לרמה של "מלכודת דבש" הטוב ו"אחרון המאהבים החכמים", שהוא, בעיני, ספר המתח הטוב ביותר שקראתי בעברית. לגבי אורי אדלמן, הספר שבעיני היה המוצלח ביותר שלו היה הראשון - "קונצ'רטו למרגל ותזמורת". אלו שבאו אחריו ("משוואה עם נעלם" ו"בסימן וונוס") לא הגיעו לרמתו. אני מניח שבמוקדם או במאוחר אני אגיע גם ל"שעות מתות". סתם אנקדוטה, את "קונצ'רטו למרגל ותזמורת" קראתי בזמן שרותי הצבאי, שכלל מגע הדוק עם אנשי שב"כ וקשרים טובים עם אחד מהם. השאלתי לו את הספר והוא החזיר לי אותו אחרי מספר ימים עם פתק שבו נכתב: "נחמד, אך כפי שאתה ודאי יודע, המציאות עולה על כל דמיון." |
|
||||
|
||||
הגעתי סוף כל סוף אל "שעות מתות". כצפוי, הוא ממשיך את המגמה של ירידה באיכות ועליה בכמות שהחלה כבר בספר השני. למרות זה, סיימתי לקרוא אותו בתוך שני לילות (5 וחצי שעות בסך הכל) ובשורה התחתונה מדובר בספר לא רע, כתוב היטב, מרתק ומותח עד הסוף, למרות שדי ברור מההתחלה מי נגד מי, מי טוב, מי רע ומי לא ישרוד עד סוף הספר. במידה מסויימת, הספר כתוב כמו תסריט - רעה חולה שהולכת ונעשית נפוצה בספרי המתח של ימינו, וכמו כן היה אפשר לקצר את הספר ב20-25 אחוז בלי לפגוע בעלילה באופן משמעותי. |
|
||||
|
||||
אפרופו בלשים, למישהו יש הסבר לאופנה של בילוש בענייני כנסיות/כמרים/ותיקן/ישו, או היסטוריה של כל הנ"ל, או היסטוריה באופן כללי? שמתי לב שבסטימצקי, במדפים באנגלית, אין כמעט ספרים חדשים בנושאים אחרים. |
|
||||
|
||||
רמז: מתחיל ב"קוד" נגמר במיליוני דולרים. |
|
||||
|
||||
כן, טוב, את ההתחלה כבר ניחשתי, אבל מבול כזה? אפילו הארי פוטר לא חולל גלים בעוצמה כזאת, אם אינני טועה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |