|
||||
|
||||
לנוכח הסקרים המורים על ניצחון גדול למתנגדי הנסיגה, אני רוצה להביא שני "הגיגים" שעליהם חשבתי בימים האחרונים למקרה שאכן ינצחו מתנגדי הנסיגה. 1. מדובר באירוע נדיר בתולדותינו: ציבור החליט לקחת את גורלו בידיו ולא ללכת כסומא אחרי החלילן מהמלין (קישור סיפור החלילן מהמלין לעניין המשאל - רעיון לא שלי, שראיתי באיזה שהוא מקום). אחרי אכזבה ארוכת שנים מהתנהגות הציבור, אולי יש בכך מפנה שגם יטה את כף גורלנו מהשפל שאליו הגענו לזמנים טובים יותר. 2. מסתבר שהכרעות גורליות קורות לפעמים על חודה של שערה. ככל הנראה החלטתו של פיגלין ואנשיו, אותם "גורמי ימין קיצוני" שעליהם דברה לימור לבנת להתפקד לליכוד, הייתה זו שהכריעה את הכף, וגם עשתה את העבודה לדעותיה של לימור לבנת אחרי שאצלה גברו המניעים האישיים והיא בגדה בהן. מאידך גיסא לו הצליח פיגלין לגייס אנשים רבים יותר להתפקד לליכוד היו הסקרים מורים על נצחון ההתנגדות לתכנית כבר מהתחלה, ואז שרון לא היה הולך, כמובן למשאל הזה והאירוע הגדול הזה לא היה קורה. |
|
||||
|
||||
מה כל כך נדיר בזה? ציבור המתנחלים נטה לרוב לקחת את גורלו בידיו, וגם הפעם הראה התגייסות מרשימה ומודעות פוליטית גבוהה למדי. כתמיד, גם הפעם לא הסתפק בגורלו שלו וכהרגלו בקודש נטל לידיו גם את גורלם של מליונים אשר זכותם שלהם עליו הופקעה. |
|
||||
|
||||
הציבור שהביא למפנה הוא ציבור מתפקדי המפלגה הגדולה במדינה, ולא ציבור המתנחלים, שחלקם באירוע היה פעולות השכנוע. מבין המתנחלים רק מעטים התפקדו לליכוד. המצביעים חשבו על גורל המדינה בכלל ולא רק על גורל ציבור המתנחלים. |
|
||||
|
||||
אתה לא חושב שיש טיפה בעייתיות בכך שאתה מתיימר לדעת על גורל מי המצביעים חשבו? נניח שההצבעה הייתה בעד ההתנתקות, גם אז היית אומר שהמצביעים חשבו על גורל המדינה בכלל? להיפך, אם חלקו של ציבור המתנחלים היה פעולות השכנוע, הגיוני מאוד שבזכות השכנוע, המצביעים חשבו יותר על גורל המתנחלים מאשר על גורל המדינה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |