|
לפני שנה היו זמינים כ-400 כותרים משני הפורמטים יחד. נכון להיום יש למעלה מ-2300. (כ-730 כותרי דיוידי-אודיו, ולמעלה מ-1600 כותרים בפורמט סופר-אודיו סידי). קשה להשוות איכות בין הפורמטים כיון שכמעט ואין כותרים שיצאו לאור בשני הפורמטים גם יחד. רוב חברות התקליטים שומרות אמונים לאחד מהם (בין השאר בגלל שיש ליצרני חומרה כמו סוני בעלות גם על זכויות יוצרים של מוסיקה). הפתרון הפשוט הוא נגן שתומך בשני הפורמטים. לפני שנה היו בשוק רק שני מכשירים כאלה, כיום כבר יש למעלה מעשרים דגמים. כחצי מהכותרים הזמינים עושים שימוש בצליל היקפי (5 רמקולים עם ערוצים שונים), היתר הם גרסאות באיכות טובה יותר של מיקס הסטריאו המוכר.
בשנת 2003 המכירות של דיסקים בפורמט דיוידי-אודיו היוו 2.7% ממכירות אלבומי מוסיקה בארצות הברית (לעומת 1.3% בשנה הקודמת) - המכירות של דיסקים בפורמט סופר-אודיו סידי היוו רק 0.5%. לכאורה הפורמט המוביל מבחינת כותרים נמכר הרבה פחות, אבל צריך להביא בחשבון שכמויות גדולות מהדיסקים בפורמט סופר-אודיו סידי נמכרות כסידי רגילים. הסיבה היא שקטלוגים קנוניים שעברו תהליך של רימאסטרינג (15 כותרים של בוב דילן, כל אלבומי שנות השישים של הרולינג סטונז) זמינים היום לרכישה רק בפורמט זה, כך שלרוכשים אותם כסידי רגיל כבר יש בבית התחלה של תקליטיית סופר-אודיו סידי גם אם טרם רכשו נגן מתאים.
סקר של איגוד חברות התקליטים בארצות-הברית הראה ש- 26.6% מרוכשי הדיסקים בפורמטים החדשים הם בני למעלה מ-45 ו- 47.8% הם בני 35 ומעלה. הפניה בפורמטים החדשים היא לצרכנים מבוגרים יותר הן באופי הכותרים והן בסוג הפירסום, כך למשל לקראת כריסמס 2003, פורסמה במגזין הרולינג-סטון האמריקאי מודעה של שמונה עמודים שמציגה את פורמט סופר-אודיו סידי. לגיליון, שנמכר במיליון ושלוש-מאות אלף עותקים, צורף גם תקליטון הדגמה של סופר-אודיו סידי עם קטעים של בוב דילן, פינק פלויד, להקת המי ועוד.
בהזדמנות זאת - תיקון טעות מהמאמר המקורי. כתבתי שם שתדר הדגימה בפורמטים החדשים עומד על 96,000, וכל דגימה היא 24 ביט. זה נכון רק לפורמט דיוידי-אודיו שמבצע המרת PCM של סיגנל אנלוגי לדיגיטלי בדומה לסידי רגיל. פורמט סופר-אודיו סידי מבצע המרת סיגמה-דלתא ברוחב ביט אחד ובתדר של 2.8 מגהרץ. עכשיו אפשר לישון בשקט.
לגבי יוסי ומירב, את מירב פגשתי דווקא בחנות ספרים לפני כמה חודשים. יוסי נותר תעלומה.
|
|