|
||||
|
||||
הנה חידה חביבה: למה ראי מחליף בין ימין ושמאל, אבל לא בין למעלה ולמטה? הבה נחדד את השאלה (אולי יש כמה דרכים לחדד אותה, אבל נצטמצם לזו). כשאני עומד מול אדם שעונד שעון על יד שמאל, בתמונה שלנגד עיני יש ראש למעלה, רגליים למטה, ושעון בצד ימין. כשאני מסתכל עליו דרך ראי, בתמונה שלנגד עיני יש ראש למעלה, רגליים למטה, ושעון בצד שמאל. למה חל היפוך דווקא בכיוונים ימין-שמאל, ולא בכיוונים למעלה-למטה? |
|
||||
|
||||
חביבה, אבל חבוטה משהו :-) אגב, הטענה שלך קצת משונה. בעקבות טעות מצערת של הקבלן שלי1 יצא לי פעם לעמוד על ראי והוא כן הפך מעלה-מטה. ____________ 1- "מה זה רצפה אם לא קיר מאוזן?" הוא שאל כשטענתי שראי צריך להיות על הקיר. |
|
||||
|
||||
צודק. רק אחרי שעניתי לעצמי על השאלה לשביעות רצוני (או כך אני חושב...), גיליתי שאכן רבים הם החובטים בה באינטרנט - ומן הסתם גם מחוצה לו. אז ראשית, אני פונה בקריאה נרגשת לציבור האיילים שלא להעזר בשירותיו הנלוזים של דוד גוגל 1 לצורך הפתרון, ושנית, אציין שבעיני חלק ניכר מהפתרונות שנמצאים ברשת אינם מספקים. _________________ 1 מה שמזכיר לי שהאייל הוא אחד המקומות היחידים בהם טרם השווצתי שיש לי חשבון gmail. אז הנה. |
|
||||
|
||||
פרוטקציונר. ומה יש פה להשוויץ? איך אתה מסוגל לעצום עין בלילה כשאתה יודע שבכל שנייה סורק התאגיד האימתני את תכתובותיך הפרטיות תוך הפרה בוטה של זכויות הפרט שלך, כביכול על-ידי "תוכנות" "אוטומטיות" הפועלות "ללא מגע ידה ידה ידה"? ואתה בטח מתכוון לתת פידבק חיובי למפלצות הללו ולסייע בידן להפוך את כולנו לדגים באקווריום? בעצם, אחד גיגה... וואו, טוב, גם אני רוצה. ועכשיו ברצינות: נו, איך? הם מספרים מתי סוף-סוף ישיקו? |
|
||||
|
||||
איך? נחמד. יש כמה שיכלולים חביבים שלא הכרתי משרותי דואר אחרים, הפרסומות אכן מפולחות היטב (ומאוד לא אגרסיביות), וגיגה זה הרבה. התאכזבתי לגלות ששם המשתמש צריך להיות בן שישה תוים לפחות, כך שלא השגתי את yuval@gmail.com. לא יודע מתי השירות יפתח לציבור הרחב. דיווח יותר מפורט של יובל אחר יש ב- http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.... |
|
||||
|
||||
הראי לא הופך ימין ושמאל, זה אתה הופך. כשאתה עומד מול הראי, מברשת השיניים נמצאת לשמאלך, כאשר אתה עם הגב לראי, היא פתאום לימינך, וכל זה בלי שהיא זזה ממקומה או אתה ממקומך. |
|
||||
|
||||
דיון 1899 שהסביר ב1700 מדוע אנו רואים דברים רחוקים למרות שעל הרשתית יש להם חתימה זעירה, ואיך אנחו אומדים מרחק - זוית הנטיה של העין. אנחו "רואים" במוח ולא בעין. |
|
||||
|
||||
אני מסכים כמובן עם התיאור שנתת, אבל לא רואה איך הנ"ל עונה על השאלה כפי שניסחתי אותה. התוכל להרחיב? |
|
||||
|
||||
ראי, באופן מעשי, ''הופך'' רק את הכיוון בציר שניצב למישור שלו. אם אתה עומד מול הראי הוא הופך את הכיוון ''קדימה'' - ''אחורה''. את הכיוונים שמקבילים למישור הראי הוא לא הופך, כלומר ימינה - שמאלה ולמעלה - למטה לא מתהפכים. כשאנחנו מסתובבים במקום, אנחנו הופכים את הכיוון ימינה - שמאלה, אבל לא הופכים את למעלה - למטה. במקום לקבל אחריות, אנחנו מאשימים את הראי שהוא הפך את הכיוון ימינה - שמאלה. |
|
||||
|
||||
הנה התשובה שחשבתי עליה - נראה לי שאנחנו מתכוונים לאותו דבר (אני מדגיש שאני מנסה לענות על השאלה בדיוק כפי שנוסחה בתגובה 213708). נניח שאני מתבונן באדם שעונד שעון, ומאחורי נמצא ראי. אם אסתובב ואתבונן באדם דרך הראי, השעון יחליף יד בתמונה שלנגד עיני, אבל הראש ישאר למעלה. למה? הנקודה היא האופן בו בחרתי להסתובב: היות שכולנו מעדיפים להישאר עם רגליים על הקרקע, אנחנו בד"כ מסתובבים "כמו סביבון" - ציר הסיבוב הוא מלמעלה למטה. אבל ניתן להסתובב גם בצורה אחרת: דמיינו אותי משופד על מוט שנכנס במותן אחת שלי ויוצא מהשניה, וכעת סובבו אותי על המוט ב- 180 מעלות, כך שאני פונה לראי, אבל ראשי נמצא במקום בו היו רגליי. יחסית לתמונה המקורית, בתמונה שעכשיו לנגד עיני הוחלפו הלמעלה והלמטה, אבל לא הימין והשמאל. כלומר: משיקולי נוחיות אנחנו *בוחרים* להסתובב בצורה שהופכת רק ימין עם שמאל, אבל אפשר גם להסתובב בצורה שהופכת רק למעלה עם למטה. (וכמובן שאפשר גם לתקוע את השיפוד באלכסון, ולקבל אין-סוף תוצאות אחרות.) |
|
||||
|
||||
היו הרבה נסיונות בתפישה חזותית. באחד מהם, החוקר ענד למשך תקופה ארוכה משקפיים שהופכות את התמונה מעלה-מטה. בהתחלה היתה לו בעיה רצינית של אוריינטציה אבל אח''כ הוא החל להתרגל לאט לאט ולמצוא את דרכו בבית. בשלב הבא הוא יצא לרחוב ולאחר כשבועיים הוא היה מסוגל לנהוג באופנוע. עכש''ז, הוא לא ראה ''הפוך''. אם תרצה, אחפש נתונים יותר מדויקים על הניסויים. |
|
||||
|
||||
החלק היפה היה שאחרי חודש הוא הסיר את המשקפיים, ושוב הוא ראה הפוך. לקח קצת זמן עד שהתרגל חזרה לעיניו שלו. |
|
||||
|
||||
הניסוי נשמע מאד מעניין, ואשמח לשמוע עליו עוד. בכל מקרה, נראה לי שהקשר עין-מוח אינו קשור במישרין לשאלה המקורית שהעליתי - היא עומדת בעינה גם אם יש מצלמה במקום עין. |
|
||||
|
||||
1. משקפיים המזיחות את שדה הראיה ב-40 מעלות - כשענדו משקפיים כאלה לאפרוחים, הם המשיכו לנקר היכן שהגרעינים *ניראו* להם, ז"א בסטיה של 40 מעלות. לבני אדם לוקח כמה דקות להתעשת ולאפס את התפיסה החזותית עם העולם. ז"א, תוך כמה דקות הנבחן היה מסוגל לנווט בחדר מלא מכשולים ללא שום בעיה. אחרי הורדת המשקפיים לוקח כמה דקות לחזור לאוריינטציה נורמלית. 2. משקפיים שהופכים את התמונה מעלה-מטה וימין-שמאל. למעשה, הרשתית קולטת תמונה "ישרה-ימנית" של העולם בזמן שמי שעונד אותם עומד ישר (בד"כ, התמונה ברשתית היא "הפוכה-שמאלית"). בימים הראשונים החוקר התקשה לתפקד. כשהוא ניסה ללכת הוא "חיפש" את הרגליים שלו שנראו לו "למעלה". הוא לא היה מסוגל לאכול והיה תקוף בחילה ודיפרסיה. לאחר כשבוע הוא התרגל והאורינטציה שלו "התאפסה". עם הורדת המשקפיים, החזרה למצב נורמלי היתה מהירה. 3. בניסוי דומה ל-2, אחרי תקופה מסוימת של התרגלות, הם היו מסוגלים לעשות סקי, לנהוג באופנועים, להטיס מטוס. העולם אמנם נראה להם הפוך, למשל הכביש מופיע מעל לנהג, אבל הם עוברים תהליך אקטיבי של התאמה תפיסתית. הם *לומדים* לקשר ולתאם את תנועות הגוף ביחס לעולם. |
|
||||
|
||||
עוד לא התאוששנו ממל גיבסון, וכבר אתה מכין עוד מנגל? אותו הסבר כמו שלך, עם פחות דם: קח דף נייר, ורשום עליו את האות "F". עמוד מול ראי, והחזק את הדף מולך כשהכתוב מופנה אליך. מה שאתה רואה הוא את האות "F". כעת, סובב את הדף חצי סיבוב, כך שהצד המודפס פונה אל הראי, והבט בראי. מה שאתה רואה הוא את האות "F" הפוכה מימין לשמאל אם סובבת את הדף סביב ציר מאונך, או את האות "F" הפוכה מעלה-מטה אם ציר הסיבוב שבחרת היה מקביל לאדמה. |
|
||||
|
||||
ניסיתי עם האות "O". לא הלך... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |