|
עד לשנות השישים אסרו 29 (אאז"נ) מדינות בארה"ב על נישואים בין לבנים לצבעונים. חומרת האיסורים השתנתה ממדינה למדינה, כשכולן אוסרות על נישואי לבנים ושחורים, בנוסף לאיסור נישואי לבנים ופיליפינים, הודים, אינדיאנים, מולטים, אוריינטלים והרשימה גדולה. מה שמעניין הוא שעד אותם ימים בתי המשפט לא ביטלו את החוקים הללו למרות שהם היוו הפרה מובהקת של החוקה וזכויות האזרח הבסיסיות. רוב מוחלט של התביעות לבתי המשפט לא היו על רקע של הפרת זכויות אלא רק כאשר זיהוים של הצבעוניים או הלבנים היה נתון במחלוקת. במדינות שונות היו קריטריונים שונים לקביעה אם איש או אישה מסוימים שייכים ל"גזע" הלבן או ל"גזע" צבעוני אחר. מדינות אחדות דרשו 50% של "דם" שחור/הודי/יפני, מדינות אחרות הסתפקו ברבע, שמינית ומדינה אחת (שכחתי איזו) הספתקה בטיפת דם אחת. טיפת דם אחת הספיקה לקבוע שאיש/ה אינם לבנים ולכן הנישואין היוו עבירה על החוק.
הרבה תביעות הוגשו על ידי משפחות או ידידים של הבעל הנפטר כדי לשלול מהאישה הצבעונית כל זכויות ירושה, וכמובן גם מהילדים אם היו כאלה.
חוקי הנישואין הללו הועמדו למבחן עם התביעה התקדימית לבית המשפט העליון שהסתמכה על "זכות השיוויון בפני החוק" (אולי אליהו או שק"ר יכולים להסביר מה זה בדיוק). עקב התביעה הזו בוטלו החוקים הנישואין המפלים.
נראה שהארגונים שפועלים למען מתן זכות הנישואין שווה לזוגות חד מיניים הולכים בדרך של אותם אירגונים שפעלו לביטול חוקי הנישואין הבין גזעיים. במובן הזה, אני מקווה שדרכם תהיה סלולה והם ישיגו תוך כמה עשורים מה שלקח לצבעוניים כמה מאות שנים. ברור שכיום המלחמה קשה יותר משום שהממשל האמריקאי מבוסס (או מתבוסס) בצדקנות דתית עמוקה ששולטת לרוע המזל בשלושת הזרועות הפוליטיות של הקונגרס, הסנאט והבית הלבן. כך שהעוצמה ויכולת העשייה הפוליטית חוברת לסנטימנט הדתי שרווח גם כך בארה"ב, אם כי אני מקווה שהשיטה החוקתית עצמה תעמוד לצד ארגוני ההומואים והלסביות.
|
|