|
כאיש ימין אני תומך נלהב של יוזמת ז'נבה. זוהי הוכחה ניצחת שאין עם מי לדבר ושלא ניתן להשיג הסכם כניעה עם הפלסטינים שתשאיר את מדינת ישראל על תילה.
בנוסף ההסכם מעלה סימני שאלה כבדים על הישרות הבסיסית של אנשי השמאל השותפים לו.
שלוש נקודות:
א) ההסכם מדבר על מדינה פלסטינאית מפורזת (או משהו דומה לזה). אין דבר כזה.
ב) מנסחי ההסכם הציגו אותו כאילו הוא כולל ויתור על זכות השיבה. הסעיף הרלבנטי הוא פתלתל מאוד ועל כן אין ספק שהוא נוסח לאחר דיונים רבים ופתלתלים. הלשון שנבחרה אינה משתמעת לשני פנים. היא קובעת שישראל תקלוט כמות של פליטים אשר תחושב על סמך בסיס של הממוצע שיקלטו מדינות שלישיות. ברור לגמרי שהכוונה היא שאם קנדה שאינה צד לסכסוך קלטה 30000 איש הרי שישראל האשמה צריכה לקלוט פי מאה. זאת הכוונה הברורה של המילה בסיס. וזאת הסיבה שבמחנות הפליטים תומכים בהסכם. האם מנסחי ההסכם הישראלים יודעים זאת? אני מניח שכן. הרי הניסוח המגומגם והפתלתול הזה לא הגיע משום מקום.
ג) אין בהסכם שום מנגנון יציאה של ישראל אם הוא יופר על ידי הפלשתינאים. בהתחשב בנסיונינו עד כה - זהו חיסרון מהותי.
|
|