 |
|
 |
||
|
||||
 |
אורה בועזסון לוקחת צלחת סלט טרי ומפרקת אותו למרכיביו ושוקלת כל מרכיב וכותבת מחקר סוציולוגי על טעמו של הסלט לפי מספר קליפות המלפפון שחדרו לתוכו ומשווה את טעמו של הלימון לטעם הויניגר ואת טעם המלפפונים הטריים לטעם של קישואים שאכלה במקום אחר. ואני חשבתי שמסלט טוב צריך ליהנות ואכן נהנתי מאוד מהסלט הטרי והרענן שהביא אבישר בסיפור של אפרים ומרים. סיפור שהוא נכתב כסיפור ולא כדיסרטציה של החוג לספרות השוואתית. אכן אין בספר שום נגיעה לביקורה של המשלחת ההוטנטוטית באזרביגאן באותה שנה ואולי על זה צריך לנזוף בסופר למרות תמונת השער שמראה ענבים שצומחים באזרביגאן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אורה בועזסון היא אישה יקרה ואהובה מאוד, אבל היא לא אני... אני שמחה שנהנית מספרו של אבישר, גם אני לא סבלתי כשקראתי אותו ובשורה התחתונה הביקורת שלך רלבנטית ולגיטימית בדיוק כמו שלי. העליתי בביקורת שלי נקודות שהפריעו לי, ולא נזפתי באף אחד. כמו כן, לא התייחסתי לשום דבר ש*לא* הופיע בספר - ע"ע המשלחת ההוטנטוטית או פירות העונה באזרביג'אן. על מה את כועסת בעצם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבקשת סליחה על שיבוש השם. לא כועסת מתפלאת שב1547 המילים שכתבת על הספר לא כתבת "שלא סבלת כשקראת אותו" בלת ומה יש לך נגד רומן למשרתות,איפה כתוב בספר שהוא רומן למשרתות.מה מפריע לך ברומן של משרתות יש לך איזה תואר אצולה שאת מחביאה מאחורי כסותך? מספיק כבר להתנשא על המשרתות. בלי משרתות אין אדונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה הטעם להיות אדון אם אינך יכול להתנשא על המשרתות? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |