 |
|
 |
||
|
||||
 |
לסינוף המוסד הזה, שהפך לכלי מיסוי נטו, למוסדות מיסוי אחרים. אין שום משמעות לקיומו העצמאי. לגבי טענות אנשי ביטוח לאומי – כמי שיצא לו לפגוש בחברים שם לא פעם ולא פעמיים, אני יכול להגיד כי הדיוק מהם והלאה, ממש כמו שטוענים באוצר. לדוגמה: א. מעשרות פניות שלהם אלי, לא קרה אפילו פעם אחת שדרישת חוב שלהם הייתה מדוייקת. היא תמיד הייתה מנופחת, שגויה או אפילו שקרית בעליל. הזדמן לי אפילו הרגע הנדיר, לפני מספר שנים, לקיים שיחה טלפונית עם ביטוח לאומי על חוב שכבר שולם ועדיין נמשכו הדרישות לשלמו. אחרי בירור ממושך בטלפון, נוצרה שיחת ועידה ובה התברר כי לדרישה אין יסוד, אף כי אנשי הביטוח הכחישו לכל אורך הדרך. אמרנו יפה שלום, אך בטרם הספקתי להוריד את השפורפרת, הזדמן לי לשמוע את שני הפקידים (היא והוא) משוחחים ביניהם כהאי לישנא: "תגיד למוטי," אמרה הפקידה, "שיפסיק לשלוח את ההודעות האלה סתם. כל יום באים עשרים ואני צריכה לשקר להם." "את יודעת שאי אפשר לדבר עם מוטי," ענה לה הפקיד, "זה הראש שלו." ב. שיטת הגביה של המוסד היא מה שמכונה בלשון העם "שיטת מצליח" – שולחים דרישה לחוב בדיוני ומגבים אותה ברצף של איומים (מעבר בתוך חודש אחד מדרישת תשלום ראשונית לעיקול חשבון הבנק) שגורם לרבים לשלם רק כדי להפטר מהדרישה. בסוף השנה, לדוגמה, זכיתי לשלושה טלפונים מביטוח לאומי שדחקו בי לשלם להם בכרטיס אשראי סכום בן חמש ספרות עוד לפני המועד לתשלום ובנימוק ש"אצלנו אין עכשיו קבלת קהל" (היינו, אתה תכנס למכונה ותטחן ואפילו לא תוכל להגיע אלינו לערער על כך). ג. כששיטת החיוב השגוי ושיטת מצליח לא עובדות, עוברים בביטוח הלאומי לסגנון המאפיה. כשמצטרפים לשירות סדיר כעבדי הביטוח הרצחני נדרש כל מצטרף למלא טופס. בצידו האחורי יש צטאלע קטן שעל גביו נדרש ה"מבוטח" לפרט את תולדות חייו ואת *כל* העבודות בהן עבד (לפחות מאז 1981). כמובן שאיש אינו יכול לזכור כמה בדיוק הרוויח בסתיו 1982 וכולם רושמים "בערך". בנקודה זו, כאשר שולחים את הטופס, חותמים למעשה על קרט-בלאנש שמאפשר לביטוח הלאומי לבדות כל חוב העולה על דעתו. לדוגמה, הביטוח יכול לבוא ולהציג דרישה לתשלום חוב משנת 1993. החוב יכול להיות קטנטן (וממילא, הוא שקרי) אבל הריבית דריבית הקצוצה שבקצוצה עליו יכולה להאמיר לסכום אדיר. הסכום הזה הוא הזמנה לסחיטה. כלומר, הכוונה היא שהעבד יפנה לביטוח לאומי ויגיע איתו ל"הסדר" שבו הוא משלם חלק מהחוב הבדיוני שלו. אם קורה מקרה הפוך. לדוגמה, כאשר הביטוח הלאומי גובה גביית יתר, התשלום לא יוחזר לעולמי עד – הוא יקוזז מתשלומים עתידיים וכמובן, ללא ריבית כלל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שסיפרת לעיל + עוד כמה פרפראות: א. בשעה שטענתי שלא ייתכן כי לפני 7 שנים לא שילמתי ביטוח לאומי בשנה מסוימת כי הייתי שכיר, אמרו שצריך לבדוק את טענתי בארכיון שלהם וזה לוקח זמן. אבל בעודם בודקים עיקלו לי את כל חשבונות הבנק וקופות החיסכון, בלי התראה מוקדמת! (הם אפילו הצליחו לעקל סכום שהגיע לי כהחזר מהמדינה על "הטל שלום הגליל", ששכב באיזשהו בנק ולא ידעתי על קיומו). ב. כשגילו שאכן הייתי שכיר בתקופה שציינתי, ויתרו על הסכום הזה, אבל לגבי חודשים בודדים, מתוך תקופה של כמה שנים, שעבורם לא הצלחתי לנפק מסמכים מתאימים, הפציצו אותי בקנס אדיר. כאן, אכן, בא שלב "הסחיטה" והמו"מ. אחרי המון ויכוחים ויתרו על חלק מהקנס (זה מן טקס חסר פשר שבו יש שיקול דעת למנהל/ת המחלקה שלא על בסיס איזשהם קריטריונים מוגדרים); את היתר שילמתי בלית ברירה (עדיין כל חשבונות הבנק היו מעוקלים). ג. שבועיים אחרי שהסדרתי את החוב והוסרו העיקולים, כל החשבונות עוקלו שוב! כשניגשתי אליהם עם האסמכתא שמוכיחה כי הגעתי כבר להסדר ושילמתי להם, אמרו שאולי נפלה אצלם טעות. אחרי ימים אחדים של המתנה כשחשבון הבנק מעוקל, הם הודו שאכן עיקלו שוב בטעות, והסירו את העיקול. זה היה הנוסח המקוצר של הסיפור, שכלל אינספור טלפונים ו-4ביקורים בסניף הביטוח הלאומי (ובנוסף, כמובן, ריצות וטלפונים לבנק שלי). הבעיה עם הביטוח הלאומי, שהפקידים שם יכולים לשלוח צווי עיקול והוצאה לפועל בלי שיהיו מחוייבים לבסס את תביעתם (חובת ההוכחה לשיטתם היא רק על הנישום). אם הם טעו אין הם נושאים אף פעם בשום תוצאות. האם מישהו שמע פעם על פקיד ביטוח לאומי שנענש (או אפילו ננזף) על הוצאת תביעות תשלום חסרות בסיס וטירטור שווא של נישומים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וסיפור קטן שנוגע לצד השני של המטבע – מקבלי דמי ביטוח לאומי: מעשה באיש, ידיד שלי, ששימש כל ימיו שכיר ומעולם לא ידע כי יש לו עסק ויכול להיות לו עסק עם ביטוח לאומי (מבחינתו, הקיזוז בברוטו לביטוח הלאומי לא היה מוחשי). איתרע מזלו וחלה במחלה כרונית קשה שמשמעותה הייתה ועודנה אובדן מוחלט של יכולת עבודה לכל ימי חייו. האיש לא היה מודע לכך שהוא יכול לפנות לביטוח לאומי ואף חש בושה מסוימת לעשות כן. כאשר פנה באופן מהוסס, אחרי שנתיים בהן חי על נדבת לב משפחתו, היה המסלול לקבלת קצבה כה ארוך ומפותל ודרש ביקורים כה רבים (האיש מתקשה לנוע) עד שוויתר. זו הייתה טעות קריטית. אחרי שנה נוספת, הפך מצבו כה נואש עד שפנה בכל זאת לביטוח הלאומי בבקשת לקבל קצבה ובנוסף, דרש קצבה באופן רטרואקטיבי עבור שלוש השנים שלפני כן, בהן לא עבד. אז התברר לו גודל טעותו. למרות שאין חולקים, גם לא בביטוח לאומי, כי אין שום אפשרות או סיכוי כי עבד באותן שנים והיה זכאי לקצבה, אמרו לו בביטוח לאומי כי הם אינם משלמים קצבה באופן רטרואקטיבי. למעשה, זכויותיך הרטרואקטיביות פוקעות בתוך שנה וגם בתוך שנה, אינך זוכה לתוספת ריבית על תשלום הקצבה. ואיך זה מסתדר עם הדרישה שלכם לתשלום רטרואקטיבי אליכם למשך של עשרים שנה ויותר? המדיניות פשוטה, הסבירו לו (לא בלשון זו, אך במשמעות זו): כשאתה חייב לנו, אתה חייב לנצח נצחים. אנחנו אף פעם לא חייבים לאף אחד. למעשה, אם לא תבוא ותתבע את הכספים ותוכיח לנו שאתה ראוי לקבל קצבה, לעולם לא תקבל מאיתנו גרוש. הערה קטנה בצד: ההתנהגות המבישה הזו ייחודית לביטוח לאומי לבדו בין רשויות המס. מס הכנסה משלם ריבית על החזרי מס שהוא נדרש להחזיר לנישומים ומע"מ אינו מפגר בתשלומים שהוא נדרש להחזיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מס הכנסה לא רק משלם ריבית, הוא גם מחזיר מס עד שש או שבע שנים אחורה. כל כמה חודשים אני מקבל מכתב מביטוח לאומי עם תהיות ושאלות בקשר לעבודתי בזמן זה או אחר, חלקן עוד מהתקופה שהייתי חבר קיבוץ. הבעיה היא שגם כשהם מקבלים ממני אשורי שכר, הם מבקשים אותם שוב ושוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |