 |
|
 |
||
|
||||
 |
צר לי, אבל כאב לשני ילדים בגיל ביה"ס היסודי - האחד תולעת ספרים מוכרת (ומכורה) עוד לפני הופעת הארי פוטר, והאחרת אשר ניצלה את תופעת הארי פוטר כלגיטימציה לקריאת ספרים, אינני מוצא סיבה להתנפלות. או קיי, אז רולינג איננה דוסטוייבסקי, so what? עדיין אין מדובר ב junk food ספרותי, ובודאי שלא במזון קלוקל. ואגב, למי שחרד למסר החינוכי, הרי למרות חוסר הדידקטיות, עדיין מסר מסוים - ובהחלט חיובי ניתן למצוא בספר. כך למשל עמדתה של המחברת כלפי הקסנופוביה, והיחס למהגרים ולשונים (ומדובר בספר אירופאי - לא אמריקאי) ברורים מאד, כך גם יחסה למשפחות האצולה והאריסטוקרטיה (הבריטית). לא רק בספר השני (הארי פוטר וחדר הסודות), בו נושא זה הינו הציר המרכזי, אלא לכל אורך הסידרה. ואגב, מי שקרא (וזכר) את המשפט אשר אומר דמבלדור להארי לאחר צאתו מחדר הסודות, כאשר הוא מפקפק על נכונות הצבתו בבית גריפינדור, הרוויח מוטו בהחלט "חינוכי". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איך נשמט לי. לטובת אלו שלא קראו, או לא זוכרים. אני לא מתחייב לניסוח אבל הרעיון הוא כזה: הבחירות שאנו עושים, יותר מהיכולות שלנו, הן שקובעות מי אנחנו ומה אנחנו באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבים מתקוממים על הארי פוטר, בגלל שהוא הראה לרבים, ולכותב מאמר זה בפרט. עד כמה גדול כוח המסחור ועד כמה השתלטה תעשיית הפרסום על עולם ההוצאה לאור ודעת הקהל. למרות שספרים שווקו בעבר באופנים אגרסיביים, הארי פוטר הוא הספר הראשון ששווק כ*ספר* באופן 'הוליבודי' אגרסיבי, עקב שיווק זה הספר, שהוא ספר בינוני לחלוטין, הצליח בצורה פנומנלית ובכך חשף את המציאות הלא נעימה: בחברה המודרנית גם יצירות רוחניות לכאורה הן מוצר, דעת קהל היא עוד אחד מהמשתנים שניתנים לתמרון, כל מוצר ניתן לשיווק. גם מוצר בינוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רן, מצב היצירה הרוחנית כמוצר שיווקי איננו פנומן מודרני משום שכבר לפני מאה וחמישים שנה חשף אותו קארל מרקס ככזה, כפי שהגבתי למעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אתה צודק במאת האחוזים. אבל רציתי להוסיף ולומר שהתופעה של שיווק ספר כמוצר צריכה *טהור*, ובמיוחד שיווק אגרסיבי למוצר בינוני בהחלט הוא דבר שהפתיע אותי לחלוטין, ולא רק אותי, אולי מכאן ההתמרמרות הגדולה כנגד הארי פוטר שהוא באמת ספר שאינו מזיק, אך הוכיח לי ולאחרים כמה קל לתמרן את דעת הקהל וליצור היסטריה המונית סביב... שום דבר בעצם. מרקס חשף זאת לפני מאה וחמישים שנה, אך אני וחבריי חווינו זאת במלוא העוצמה רק עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי סתם אין לי מושג על מה אני מדבר, אבל אם אני זוכר נכון, ההייפ סביב הספר החל רק אחרי (או סמוך ל)יציאת הספר השני, וזאת לאחר שהספר הראשון הפך לפנומן בלתי מוסבר בעולם המו''לות. את הדחיפה השיווקית הוא קיבל רק אחרי שהפך ללהיט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשנה לפני שהספר הפך ללהיט, והכל היתחיל כשהוציאו אותו בארצות הברית כמדומני, קראתי ביקורת נחמדה עליו בלונדון טיימס. כששאלתי את הילדים אם הם מעונינים שאזמין את הספר הם משכו כתפיים, והשאר כתוב בסיפרי ההיסטוריה של עולם המו''לות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אחד שהוא לא דוסטוייבסקי אבל ספר הרפתקאות קטן מקסים וישראלי - זה ספר החבורה1-סכנה במבוך המחילות שילדיי גמעו בשקיקה. ואת פוטר העבה הם משאירים להזדמנות אחרת... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |