 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רוצה לטעון טענה פרובוקטיבית והיא: הסיבה העיקרית לאופיו ולהמשכותו של הסכסוך היהודי פלסתינאי היא החלטות מוטעות שקיבל הצד הפלסתינאי לאורך כל 150 שנות הסכסוך. את הטענה הזאת אני מעלה כניגוד גמור לטענת שי כהן. שי בעצם טוען (בצורה משתלחת לטעמי) שהצד היהודי הוא הצד השולט באופיו ומהלכו של הסכסוך, אני טוען את ההיפך הגמור. הצד הערבי כבר 150 שנה טועה ברגעים קריטיים, ובכך יוצר את התנאים לסכסוך כפי שאנחנו מכירים אותו היום. דוגמאות: 1. מלחמת העולם הראשונה. הצד הפלסטיני תומך בתורכים, למרות שברור שהם הצד החלש. 2. תקופת המנדט הבריטי: הצד הפלסטיני מנסה להתאחד עם סוריה בתכנית "סוריה הגדולה", ולהסתפח לשלטון הצרפתי בסוריה ולבנון, ובכך מאבד את ההכרה הבריטית בעם הפלסטינאי, ויוצר ברית יהודית-בריטית. (אורד וינגייט זוכרים?) 3. המופתי של ירושליים תומך בהיטלר. 4. הפלסטינאים דוחים את החלטת החלוקה של האו"ם בהסתמכם על הבטחות מדינות ערב. גם היום הערבים מחליטים החלטות שגויות: 1. אניתיפדה בתוך תחומי הקו הירוק מיד לאחר כניסת שרון למסגדים, ובמקביל לתקופת החגים היהודיים, שברור שהיא תקופה רגישה. 2. קיום האינתיפאדה בשטחים בעיתוי הזה, למרות שחתימה כרגע על הסכמי קבע, דוקא משרתת את הצד הפלסטיני לטווח ארוך. לסיכום: ההחלטה הנכונה כרגע שהיו צריכים להחליט הפלסטינים היתה צריכה להיות סיום הסכסוך היהודי ערבי. ההערכה שלי היא ששנים בודדות לאחר סיום הסכסוך היתה החברה היהודית מתפרקת לחתיכות. אין היום שום דבר המאחד את החברה היהודית מלבד הסכסוך הזה. איפה נעלם דרעי כאשר מתרחשים פיגועים? |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |