 |
|
 |
||
|
||||
 |
"המדינה תודיע מחר לשופטי בג"ץ כי אל להם להתערב בשיקולים שלפיהם היא קובעת את גובה הקצבאות לנזקקים. המדינה תטען עוד שאי אפשר לנקוב בסכום המאפשר למקבלי קצבאות קיום בכבוד, וגם אי אפשר לטעון שרמת הקצבאות כיום פוגעת בזכות זו משום שצריך להביא בחשבון הטבות אחרות שמקבלים הזכאים כמו הנחה בארנונה, סיוע בשכר דירה, ביטוח בריאות מקיף וחינוך חינם." "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שאני לא משפטן, אלא שאפילו לא התמחיתי בתחום הבג''צים, ובכל זאת, נראה לי כי המדינה מנסה לאחוז את המקל משני קצותיו. הזכות, אותה נוטל מדי פעם בג''ץ להתערב בשיקולי הרשות המבצעת, נשענת על כך שלשיקולים אלו אין כללים וקריטריונים ברורים ומחייבים, והנה באה המדינה ואומרת מצד אחד ''אל תתערבו בשיקול דעתנו'', ואילו מן הצד השני ''המספרים הם עמומים משהו, אבל בערך ככה''. אבל כמובן מה שנמע לי תמוה, באזני אחרים (ושופטי בג''ץ ביניהם) הוא (הרבה פעמים) התשובה המספקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ד"ר יגאל בן-שלום סבור שהביטוח הלאומי יכול בהחלט להגדיר מהו קיום מינימלי בכבוד, ומה זה אומר במונחים כספיים. ארגון מחויבות לשלום ולצדק חברתי והאגודה לזכויות האזרח פנו היום לבג"ץ בעקבות פרסום הראיון ב-Ynet בנושא סטנדרד לקיום אנושי בכבוד, כשהם מצביעים על הסתירה הבעייתית שבתשובת המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסקופ איננו בכך שאפשר להגדיר מהו "קיום בכבוד", אלא בגובה הסכומים שהכבוד הזה דורש. בתחילת הדיון מישהו הציע שקיום בכבוד דורש הכנסה ממוצעת לפחות (ואם לא הציעו, היו צריכים) - זה נשמע כבדיחה, אבל המספרים שנותן מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מתחרים בה בכבוד. מסתבר, למשל, שממשכורת ממוצעת אחת אי-אפשר להתקיים בכבוד (פחות-או-יותר: "משפחה של שני מבוגרים ושני ילדים, החיה רק מקצבאות, צריכה 5,600 שקל בחודש כדי להגיע למינימום קיום בכבוד." מה המשכורת הממוצעת במשק, נטו?). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |