 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל העניין של דת זכרית ודת ניקבית לא ממש ברור לי. אפשר אולי להגיד שהיהדות היא דת זכרית, לה באמת יש אופי פטריארכלי, יש אלוהים אחד, ואפילו שאין לו צורה מוגדרת כביכול הוא נתפס כזכרי. אבל במיתולוגיות הפגאניות יש אלות רבות. במיתולוגיה היוונית יש הרבה אלות בנוסף לאלים. הדת היוונית היא זכרית? נכון שזאוס הוא ראש האלים, אבל הוא מעין ראשון בין שווים ולא רק הוא קובע, למשל, נדמה לי שהוא לא יכול להפר צווים של אלות הגורל, והוא גם לא ממהר להיכנס לתחום השיפוט של אל או אלה אחרים. ועוד דוגמה, אתנה היא האלה של אתונה, היא זאת שמגוננת עליה. ואני שוב שואל, למה דווקא אלה, אם זאת דת זכרית? וספציפית למאמר, אל השאול היווני הוא הדס, בניגוד למה שאפשר היה לצפות מהטענה של המאמר, שהאישה היא זאת שמזוהה עם המוות. זה לא מסתדר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התיאוריה של הדת הנשית טוענת שהתקיים על ידי השבטים ההודו-אירופיים פולחן של אלה טבע אחת גדולה לפני שנוצרו פנתאונים מובחנים. לדעתי האישית יש בתיאוריה הזאת יותר חורים מגבינה. בכל מקרה, הדת היוונית על הפנתאון המורכב שלה, היא בנקודת זמן הרבה יותר מתקדמת מאשר הטענה לקיומה של ''דת נקבית'', שמתייחסת לתקופת האבן הקדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולדעתי האישית אין בתיאוריה הזאת גבינה בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדת היוונית הקלאסית היא מאוחרת יחסית, ויש בה רבדים שונים מתקופות קדומות יותר. הטענה היא שבתקופות הקדומות היה יתר כוח לאלות על פני האלים - אפילו לפי שירתו של הסיודוס "הימנונים הומריים" אפשר ללמוד שזיאוס הוא מה שנקרא באנגלית upstart שחטף את השלטון מאמו ריאה, ולפניו אביו כרונוס חטף את השלטון מאמו גיאה, אלת האדמה. טענתי היא שפרספוני, אלת שאול ידועה ומבוססת לפי כתבים יווניים רבים, מלכה בשאול לפני שנוצר הסיפור על חטיפתה כנערה בידי האדס, אל השאול האולימפי. דת האולימפוס מאוחרת יותר, למשל, משלטון הטיטאנים, בניה של אמא אדמה. הדת משקפת את החברה שאליה היא משתייכת, וקיימת תיאוריה שחברה שלנשים היה יותר כוח בה שררה לפני שהגברים השתלטו עליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומרת שדת זכרית היא זו שבה חוקים זכריים - בייחוד חוקי כוח הזרוע - הם הקובעים את המדיניות הכללית. וראה את התנהגותו ה''נורמלית'' של זאוס עצמו. אתיני, ששמה מקשר אותה עם אלות קדומות כמו ענת הכנענית, תנית הפיניקית וניית הצפון-אפריקאית, שכחה את אופיה הנקבי הקדום והפכה לאלה זכרית לכל דבר העושה את דברו של זאוס, אביה הלא טבעי. האלים האולימפיים הם בפירוש אלים מאוחרים, והיסטוריית האלים של הסיודוס מראה את זה בבירור. קדמו להם הטיטאנים, שהיו ילדיה של אמא-אדמה, שהיא בלי ספק האלה הקדומה ביותר בה האמינו בני האדם, מאחר שהיא אמם וזקנתם של כל האלים בעולם. חוקיה שונים מאוד מהחוקים הזכריים של אלי האולימפוס היווניים, הם חוקים של אהבה וצמיחה ולא חוקים של כוח הזרוע. האדס הוא אחד האלים האולימפיים האלה, שלקח את מקומה של אלת השאול הקדומה, אשר בהתאם למערכת הפגאנית הקדומה היא אחת משילוש האלות שמיים, אדמה-ים, ושאול. על סמך המערכת הזאת נוצרה המערכת הזכרית של שילוש האלים האולימפיים, הקיים גם בהודו - שלושת האלים שהיו ילדיה של האלה-האם הקדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה בתיאוריה שלך עם הודו היא שהדת ההינדית הושפעה מהנצרות ואורגנה ,ככל הנראה, לפי השילוש הנוצרי. ובעיקרון, הדת ההינדית היא דת מונותאיסטית קרי ההינדים מאמינים שכל שלוש מאות שלושים ושלוש מיליון האלים שלהם הם היבטים של אל אחד - הברהמן. המיתולוגיה היוונית מעולם לא התיימרה להיות עקבית או אמינה. והדגם המלא ביותר שלה שאנו יודעים עליו הוא הדגם האתונאי שאתונה הייתה האלה הפטרונית שלה. מטבע הדברים, מעמדה של אתונה הורם למדרגת בתו של זאוס (ובכן, אם האתונאים היו שיוויוניים, אתנה הייתה ראש הפנתיאון אבל הם היו לא כאלה...-) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |