 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפני כחודשיים או שלושה התפרסמה ב"הארץ" כתבה שתיארה איך שפתם של בני שבט נידח כלשהו מבוססת, בין השאר, על ה*גובה* (pitch) של הצלילים, כך שכל בני אותו השבט הם למעשה בעלי שמיעה אבסולוטית. מישהו שמר לינק לכתבה, או יודע איפה אפשר ללמוד עוד על הנושא? לצערי לא הצלחתי למצוא אפילו קצה-חוט בארכיון "הארץ". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה יודע שגם בתאי (שפתם של בני תאילנד) ו- אני כמעט בטוח- גם בסינית לסוגיה, יש ל-pitch השפעה על המשמעות. בתאי יש שלושה גבהים שונים פלוס צליל עולה וצליל יורד, ונדמה לי שלמילה Mai יש חמש משמעויות שונות בכל אחת מהצורות. בשביל כמות קטנה של pitchים שונים, לא צריך כמובן להרחיק לכת עד כדי שמיעה אבסולוטית. אם, לעומת זאת, בני השבט אומרים "מוק" בסול בשביל "שלום" ו"מוק" בסול דיאז בשביל "תודה על הדגים", זה באמת מדהים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרתק! ההתחכמות הכמעט מתבקשת מדי היא להציע להם לכתוב טקסטים על חמשה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |