|
||||
|
||||
מכירים את מה שקרוי "חידות סיטואציה" (כמו על האיש ההוא שגר בגורד שחקים וכל ערב עולה במעלית עד קומה 40 ומשם מטפס עוד 30 קומות ברגל)? אני חושב שהחידה הבאה מתאימה בערך לסוג הזה. במלים אחרות: אם תזדקקו לרמזים אתן אותם רק כתשובה לשאלות כן/לא. אם לא תזדקקו לרמזים החידה יותר קלה ממה שאני חושב. למקומות, מוכנים? צא: בביקורי בניו-יורק קניתי בקבוק בושם במחיר 8.09$. כשחזרתי לארץ קניתי חפיסת מסטיקים במחיר 3.35 ש"ח. "וואו, איזו מקריות מעניינת" אמרתי לעצמי. |
|
||||
|
||||
אפשר לקבל קודם את הפתרון לחידה עם ה-30 קומות? :-( |
|
||||
|
||||
אם עוד מישהו לא מכיר אולי תרצו לשחק בכן/לא עם החידה הזאת דוקא (שהיא קצת יותר טובה מהחידה שלי). אם את רוצה את התשובה בדואל, תגידי. |
|
||||
|
||||
תודה, אבל כבר קיבלתי את התשובה מגורם עוין. |
|
||||
|
||||
אולי בכל זאת אפשר לשחק גם בזאת (או לפחות לתת כיוון)? אם נראה לך שזה יהרוס את השניה, אני מוכנה להאזר בסבלנות (אבל רק לזמן מוגבל, או שאני זורקת את המנורה לבריכה). |
|
||||
|
||||
אין שום קשר בין שתי החידות1. סיפור המעשה: איש אחד גר בקומה שבעים בגורד שחקים. כל בוקר הוא יורד במעלית והולך לעבודה, אבל כשהוא חוזר הוא עולה במעלית רק עד הקומה הארבעים, ומשם מטפס עוד שלושים קומות ברגל. תפקידך/ם הוא לגלות את הסיפור שמאחרי הקלעים שנותן משמעות הגיונית למה שסיפרתי. כדי לקצר את התהליך, אענה מיד על השאלה ש*תמיד* נשאלת ראשונה: לא, הוא לא עושה כושר. קדימה, תתחילו לשאול. ____________________ 1- חידה שלישית: איש אחד בא לתערוכה וזורק את המנורה לבריכה. אה, את זאת כולם מכירים. |
|
||||
|
||||
התשובה אמורה להיות סיפור שלם, או שהוא סתם מאד נמוך (או ילד)? |
|
||||
|
||||
יפה, פתרת. האיש היה גמד. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. |
|
||||
|
||||
הוא לא הגיע לכפתור של הקומה השבעים. |
|
||||
|
||||
אה. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד (כרגיל). אני מופתע רק שלא הכרת. סיפור פופולרי אחר מסוג זה הוא על האיש השוכב מת בתחתית בור, לבוש ועם תרמיל על הגב. מה יש בתרמיל? |
|
||||
|
||||
כשקראתי את החידה היא לא נראתה לי מוכרת, אבל עכשיו, כשאני חושב על זה, נראה לי בלתי סביר שלא נתקלתי בה אף פעם. אם יצא שבשגגה הרווחתי את הקרדיט שלא ביושר, אני מתנצל בפני אלה שקלקלתי להם. הסניליות אשמה! ופוסט מורטם קטן: אדם נמוך מן הסתם היה יכול להצטייד במקל כדי לחסוך את הטיפוס הרגלי. לכן גידם-בסטריאו נראה לי פתרון מתאים יותר. לגבי החידה שלך, עוד לא עלה לי שום רעיון אטרקטיבי. האם יש אפשרות שהתרמיל מכיל את צבאי מקוצר או מכתב התאבדות (או סתם פנס שנגמרו לו הסוללות)? |
|
||||
|
||||
לא, לא, ולא. רמז: האיש לא התאבד. |
|
||||
|
||||
שאריות של אבק שריפה? (הפנס עדיין נראה לי תשובה אופציונלית: טייל בחושך, נגמרו הסוללות, הכניס את הפנס לתרמיל *הגב*, המשיך בדרכו, נפל לבור...) |
|
||||
|
||||
לא. (אחת הבעיות עם החידות האלה היא שאין באמת תשובה אחת ויחידה אפשרית הנובעת מהתנאים. אני יכול רק לומר שהאיש היה מאוד מאוד מת, והבור דווקא לא היה נורא עמוק.) |
|
||||
|
||||
נכון מאד! שאפו. גם אתה לא מכיר את אלה? בוא'נה, איפה גדלתם? |
|
||||
|
||||
החידה הכי יפה בעיני היא: איש אחד נכנס למוסד מסחרי. המוכר שולף אקדח. האיש מחייך, אומר תודה ויוצא. (ויש גם סיפור משעשע שקשור אליה, שאספר לאחר שתפתרו) למערכת: אם נמאס לכם, תגידו. |
|
||||
|
||||
כי זו היתה חנות לממכר אקדחים? |
|
||||
|
||||
לא. למה שיחייך? |
|
||||
|
||||
כי הוא בעצם צ'ארלסטון הסטון, והוא שמח שהמוכר שומר על זכותו לזרועות חשופות? |
|
||||
|
||||
זה ייעודי בתבל, כנראה, להעמיד אנשים על טעותם זו. |
|
||||
|
||||
וואלה. נכון. מצטערת. אני לא יודעת איך זה קרה. זה לא יקרה שוב. _____ ל.ב.פ, מסמיקה במבוכה, במיוחד מאחר והיא כל כך אוהבת את צ'רלטון הסטון שהיא שקלה אפילו ללכת לכנסים של NRA בשביל לעשות לו עיניים. |
|
||||
|
||||
בגירסה שאני מכירה, לפני שהמוכר שלף אקדח, האיש ביקש ממנו כוס מים. |
|
||||
|
||||
אבל זה הופך את החידה לקלה מאד. |
|
||||
|
||||
מצטערת :-( |
|
||||
|
||||
האם המוסד המסחרי עליו מדובר הוא בנק? חנות כלבו? חברת ביטוח? |
|
||||
|
||||
לא. לא. לא. |
|
||||
|
||||
יש שפע רב של חידות כאלה (ופתרונן) באתר מסוים באינטרנט. אם אפרסם אותו זה יגמור את השעשוע הזה, מלבד חידות מקוריות שלא קל להמציא1. מה עושים? ________________ 1- החידה שלי היתה מקורית; אני לא אתן לקרדיטים לרוץ כאן לכל הכיוונים בלי לקחת משהו לעצמי. |
|
||||
|
||||
אבוד. עכשיו שאמרת, כולם ירוצו לחפש. מצד שני, כל הזמן היה פה את אלמנט האמינות, אז אולי יישארו עוד איזה אייל וחצי שרוצים לחשוב לבד מה עשה האיש התלוי לבד בחדר ריק וסגור ונעול מבפנים, עם קצת מים על הרצפה. 1 חידה מקורית ויפה מאוד (איף איי דו סיי סו מייסלף). |
|
||||
|
||||
נו, באמת, הוא קפץ מקובית קרח. (ואז בא דג גועלי וגנב לו אותה). |
|
||||
|
||||
עמד על קוביית קרח וחיכה שתימס, אומרים הילדים, אבל בסדר, יפה... :-) |
|
||||
|
||||
למה שהוא יעמוד עליה עד שהיא תימס? הוא נהנה לחנוק את עצמו באיטיות? |
|
||||
|
||||
אני יודע, ככה אמרו לי הילדים. את צודקת, אפשר גם לקפוץ. |
|
||||
|
||||
הדג הגועלי המיס את קובית הקרח שלו. |
|
||||
|
||||
רצית להגיד: חידה מקורית וקשה מאד :-) |
|
||||
|
||||
איש נכנס למסעדה, מבקש בשר אלבטרוס. טועם ביס אחד, יורק אותו, יוצא מהמסעדה ומתאבד. מדוע? (גורם עוין כבר נחשף לחידה זו, שהעבירה עלי פעולות רבות בתנועה, ומתבקש לשמור על חובת השתיקה). |
|
||||
|
||||
בין היריקה לנטישת המסעדה האיש קורא למלצר ושואל: "אתה בטוח שזה אלבטרוס?" והמלצר משיב בחיוב (לא חיוני לחידה, אבל מוסיף לאוירה). |
|
||||
|
||||
המממ, כשהוא אכל את האלבטרוס הוא גילה שמה שאכל קודם לא היה אלבטרוס, אלא בשר אדם?! |
|
||||
|
||||
יפה. שארית מעברו כניצול ספינה טרופה וגו'. |
|
||||
|
||||
ניחוש מוצלח... |
|
||||
|
||||
איש אחד נמצא בשדה, מת, עירום, אוחז גפרור שרוף בידו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שאני לא אפרגן? קדימה. |
|
||||
|
||||
זה זה עם הכדה"פ, נכון? (מה יש, גם אני מכיר). |
|
||||
|
||||
יאללה. הכדור הפורח התחיל לאבד גובה, אז בתחילה זרקו את שקי החול, ואז זרקו כל מה שנשאר, כולל הבגדים. בסופו של דבר, עשו הגרלה והמפסיד נאלץ לקפוץ מהסל. איך אנחנו יודעים שהוא הפסיד? כי היה לו ביד את הגפרור השרוף, בניגוד לשאר שהוציאו גפרורים שאינם שרופים. נשאלת כמובן השאלה מדוע הם לא חיכו עד שהכדור התקרב מספיק לקרקע כדי שהנפילה לא תהרוג את הבחור. |
|
||||
|
||||
מזמן חיכיתי להזדמנות להמליץ על ספריו של איאן מקיואן. "Enduring Love" תורגם לעברית תחת השם "אהבה עיקשת", אני חושב, שזה מחמיץ חצי מהמשמעות אבל אין ברירה. נושא הספר אינו בלתי-קשור לסיפור על הנפילה מכדור-פורח. ועכשיו אמליץ על ספרו שממש-ממש שבה את ליבי, "Atonement". אחד הטובים שקראתי מימיי. זהו, סליחה על הירידה לשולי הכביש, אפשר לחזור. |
|
||||
|
||||
מאוחר מדי, טלי וישנה כבר הקדימה אותך דיון 1601 :) |
|
||||
|
||||
אופס, נכון, שכחתי... האמת ש-"Atonement" ("כפרה", בעברית?) אפילו יותר טוב, והוא עיקר המלצתי. "אהבה עיקשת" היה התירוץ (אבל ספר מצויין כשלעצמו). |
|
||||
|
||||
נשאלת כמובן השאלה איך מישהו מצליח להמשיך לאחוז בגפרור שרוף(!) משך כל הנפילה, ועוד להגיע איתו לקרקע כשהוא שלם (הגפרור). |
|
||||
|
||||
מה הבעיה בדיוק? לא ניסית פעם ליפול מכדור פורח ולהחזיק גפרור שרוף? הם תמיד מגיעים שלמים. |
|
||||
|
||||
זה היה באמצע הסהרה, כך שנחיתה לא היתה פוטרת אותם ממות בצמא. |
|
||||
|
||||
לי נראה שפגע בו ברק ששרף לו את הבגדים וגם את הגפרור. |
|
||||
|
||||
פה זה ההפך מתער אוקהם. כמה שאתה בונה סיפור יותר מסובך שעדיין יש בו הגיון, יותר טוב. קבל עוד הזדמנות: איש אחד יושב במכונית ומאזין למוזיקה המשודרת ברדיו. לפתע השיר המתנגן נתקע, כנראה בגלל דיסק שרוט. האיש שולף אקדח ומתאבד. |
|
||||
|
||||
מה באמת הפתרון? |
|
||||
|
||||
איזה פתרון את מחפשת? בסך הכל מדובר בהתנהגות שגרתית לנוכח דיסק שרוט. |
|
||||
|
||||
(בטח קראתי את זה באיזה מקום). _________________ ספוילר: אם האיש הוא השדר (בועז כהן?) שברח מהמשמרת כדי לרצוח את אשתו והמאהב הלטיני שלה, התקליט הסרוט ממוטט את האליבי שלו, ואידך זילי. |
|
||||
|
||||
יפה. לבועז שלום (אני מקווה). |
|
||||
|
||||
יש מכס על בושם? |
|
||||
|
||||
לא רלוונטי. (שכחתי לספר שמותר לי לענות גם ככה אם אני רוצה להקל עליכם את החיים). אגב, לא כל הפרטים שסיפקתי חיוניים לפתרון. |
|
||||
|
||||
זה קשור במספרים 335 ו809? כי יש לי הרגשה עמומה שאני מכיר אותם ביחד ממקום כלשהו. |
|
||||
|
||||
כן. |
|
||||
|
||||
המממ. מסתבר שלא קל לענות בכן/לא בלי ששומעים את הטון של התשובה. דמיין אותי אומר מין "כן" עם היסוס קל. |
|
||||
|
||||
אולי מספר טלפון, איזורי חיוג? |
|
||||
|
||||
לא. |
|
||||
|
||||
האם מדובר על משהו שבניו יורק ערכו 809 ובישראל 335 (לפותרים האחרים, 80.9 פרנהייט אינו 33.5 צלסיוס, בדקתי)? בכל אופן זה תירוץ לצטט את בט מידלר "כשבניו יורק השעה שלוש אחר הצהריים, בלונדון עדיין 1938". |
|
||||
|
||||
לא. |
|
||||
|
||||
קשור למספרי הטיסות! |
|
||||
|
||||
לא. |
|
||||
|
||||
חבל, רציתי לנצל את ההזדמנות כדי להפליג בזכרונות מימי העבודה שלי בנמל התעופה. עכשיו זה אבוד. |
|
||||
|
||||
אחרי שנסעת לניו יורק (ואפילו קנית בושם), עוד נשאר לך כסף למסטיק? |
|
||||
|
||||
כן (אל תשכח שמשלמים לי עבור הודעות באייל). |
|
||||
|
||||
חידת סיטואציה אמרת? האם הבושם נרכש בשדרה התשיעית 8 בעוד המסטיקים ("עלמה"??) נקנו ברח' הל"ה 3 ? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
השם "חידת סיטואציה" מטעה במקרה שלנו, זהו פשוט השם שאני מכיר לחידות מהסוג הזה שאפשר לפתור כמעט רק בעזרת עוד אינפורמציה, והחוכמה היא לשאוב את האינפורמציה הנכונה. מכל מקום לא מדובר על משהו איזוטרי שרק אני יכול לדעת, והתשובה לשאלתך: לא. הצעה: אל תנסו לקלוע בול אלא לצמצם את מרחב התשובות האפשריות, בסגנון השאלה של ראובן אם מדובר על משהו שערכו משתנה. לחילופין, תבקשו יפה את התשובה ונגמור עם זה :-) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אתה בטח חושב על הקירוב המופלא 355/113. |
|
||||
|
||||
עוזי הביא פעם משהו מהתנ''ך עם קירוב טוב לפיי, רק אל תגלה למר פז. |
|
||||
|
||||
לא. |
|
||||
|
||||
האם היו 5 מסטיקים בחפיסה? האם הקנייה בניו-יורק אירעה ב-8:09? (סתם דבילי, אני יודע) האם התאריך רלוונטי? (אם אתה מוכן לענות על שאלה כזו) למה עורב דומה למכונת-כתיבה? האם חשוב לדעת את שער הדולר ביום הקנייה? (כנ"ל) |
|
||||
|
||||
1. לא רלוונטי. 2. לא רלוונטי. 3. לא (כלומר כן. כלומר אני מוכן לענות על השאלה והתשובה היא כן). 4. אי אפשר לענות כן/לא, לכן: לא רלוונטי (ובאנגלית: חפש אותי). 5. לא. |
|
||||
|
||||
3. ? |
|
||||
|
||||
לא קשור לתאריך. אני חוזר: לא קשור. |
|
||||
|
||||
הנה משהו קלוש שהיה יכול להיות נחמד אם הוא היה למצער נכון: בתור עודף קיבלת בדיוק מטבע אחד מכל סוג. מ-$10 דולר קיבלת עודף של $1.91 שזה דולר (אין כזה מטבע) פלוס חצי דולר (גם כזה אין) פלוס קוורטר פלוס דיים פלוס ניקל פלוס פני. בישראל קיבלת, משטר של 5 ש"ח, עודף של שקל פלוס חצי שקל פלוס עשר אגורות פלוס חמש אגורות. אין לי מושג ברור למה אני מפרסם פתרון שאני יודע שהוא שגוי. אולי, כהרגלי, זה כדי לתת למישהו רעיון. |
|
||||
|
||||
*מטבע*, מטבע של 5 ש"ח. |
|
||||
|
||||
יש מטבעות של דולר ושל חצי דולר, ואני מסיר את כובעי ואוכל אותו יחד עם האמבטיה! לפתור את החידה הזאת בלי לדעת על קיום המטבעות זה באמת משהו (תיקון קל שלא משנה כלום: בישראל שילמתי בשטר של 20 ש"ח וקיבלתי כעודף מטבע אחד מכל אלה שבמחזור). |
|
||||
|
||||
מעודי לא נתקלתי במטבעות האלה, אבל קול קטנטן ואופטימי בראשי קיווה שהם שם. ובצד הישראלי באמת הייתי סתם טמבל. |
|
||||
|
||||
רואים שלא היית בקזינו :-) אחרי הפתרון שלך, לקרוא לך טמבל זה כמו לקרוא למר פז אתיאיסט. |
|
||||
|
||||
אם נמשיך ככה עם דברים שאין לי (תגובה 191472), בסוף הארכיבאי באמת ידע עלי הכל. תודה, באמת על המחמאות, ומקווה שהכובע היה טעים. |
|
||||
|
||||
לא אחד: שניים (שעדיין נמצאים בשימוש). ישנו דולר חדש, עם הדיוקן (המשוער) של Sacagawea (אינדיאנית שהיתה המדריכה של לואיס וקלארק במסע החקר שלהם), והישן יותר עם הדיוקן של Suzan B. Anthony שהיתה ספינת קרב במלחמת העולם השניה (סתם, היא היתה ממנהיגות התנועה הפמיניסטית באמצע המאה ה-19). |
|
||||
|
||||
לא היה פעם גם מטבע דולר (מכסף!) קנדי(1)? ___ (1) J.F, לא דובי עתידי. |
|
||||
|
||||
אני מכיר חצי דולר של קנדי: http://www.usmintquarters.com/kennedy.htm |
|
||||
|
||||
keep the change
|
|
||||
|
||||
סוזאן בי. אנתוני? זו לא אחותה של אליס בי. טוקלאס? (אמתלה עלובה לברר מי פה מודע לקיומו של סרט הקאלט "1001 שקרים על פיקאסו"). |
|
||||
|
||||
וכמובן הכי מצחיק כשגרטרוד סטיין משתיקה אותה באמירה: Alice, be talkless. בכל מקרה, זה מה שכותבים על הסרט בתנ"ך: http://www.imdb.com/title/tt0078084
|
|
||||
|
||||
עד היום מוזר לי שסרט שוודי אלמוני הפך פה לקאלט (בימד''ב לא מוזכר בכלל שמדובר בקומדיה). |
|
||||
|
||||
יש נטייה בישראל להפוך לקאלט דברים שבשאר העולם הם אזוטריים ובלתי מובנים בעליל. |
|
||||
|
||||
אזוטרים ולא מובנים? מה לא מובן? איך אפשר שלא להתגלגל על הרצפה בסצנה בה פיקאסו הולך להיבדק אצל הרופא? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |