|
||||
|
||||
אהבתי לקרוא, ולו רק בשל העובדה שהספר ''שומט'' את הטיעון הגזעני של עליונות האדם הלבן על פני יתר העמים ה''מפגרים'' (בעיני יותר מפגר לבלות שעות רבות ביום מול קופסת השוטים מאשר לעבד את הקרקע). אגב, לג'ארד דיימונד יש עוד ספר, שתורגם לעברית לפני זמן רב - ''השימפנזה השלישי'' (ספריית מעריב), שגם הוא מלא בעובדות טריוויה מעניינות ובתיאוריות חדשות (דאז). |
|
||||
|
||||
מה שאמרת מזכיר לי כתבה שקראתי פעם על מאהל בדואי שחובר לYES. הבדואי התראיין שם וסיפר איך עכשיו הוא רואה טלוויזיה כל יום מ3 אחה"צ עד 2 לפנות בוקר (כאשר יש דלק בגנרטור). כששאלו אותו מה הוא עשה קודם אז הוא אמר "קודם הייתי מסתובב בהרים, עכשיו ההרים באים אלי". בקיצור, גם העמים האחרים יצפו שעות בטלוויזיה, אם רק יתקינו להם כבלים. אני לא חושב שהאדם האמריקאי או האירופאי, (בין אם הוא לבן, שחור או צהוב), מבלה את זמנו העסוק והפנוי בצורה פחות אינטליגנטית מאשר האדם האפריקאי או האסיתי. |
|
||||
|
||||
בסצינה מהסרט הנהדר Urga, יושבים בני המשפחה ליד האוהל, בלב המדבר המונגולי השומם, וצופים באופרת סבון. |
|
||||
|
||||
היה כבר בדואי אחד שאמר את זה, לא? |
|
||||
|
||||
אגב, ישנם בדואים בין פוקדי האייל? |
|
||||
|
||||
לו רק היה לו Yes... |
|
||||
|
||||
תגידו, מה באמת הסיפור מאחורי הפתגם על מוחמד וההר? מצד אחד קראתי פעם שהפתגם מתייחס לאגדה מוסלמית ידועה (מה שנשמע הגיוני), אבל במקום אחר קראתי שהוא בכלל קיים רק בשפות מערביות. אם למישהו יש תשובה מוסמכת, אשמח לשמוע; גיגול שטחי שלי העלה חרס. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהמקור הוא דוקא כן בקוראן. מין גרסה מוסלמית של ''שמש בגבעון דום''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |