|
בימים אלה אני קורא את הביוגרפיה של צ'רצ'יל מאת רוי ג'נקינס (בעצמו פוליטיקאי קשיש ממפלגת הלייבור). כשאתה צולל לתוך הספר עב הכרס הזה (כ-1,000 עמודים) אתה מבין אט-אט מה סוד הקסם של צ'רצ'יל בתחילת המאה ה-21. נכון, הוא היה ממנהיגיה הגדולים של המאה ה-20, אבל צ'רצ'יל הוא בסופו של דבר יציר המאה ה-19 ובנה של אנגליה הויקטוריאנית. בדיוק כפי שאני, שנולדתי 100 שנה אחריו, יציר המאה ה-20. הזכרונות מצ'רצ'יל מביאים אתם, לעולם הכאוטי בו אנו חיים כיום, ניחוח של עולם ויקטוריאני, יציב, בטוח, סולידי. עולם שבו הודו ואפריקה והמזרח התיכון אינם רק מקומות של רעב, טרור ומלחמות אין קץ, אלא החצר האחורית של אנגליה הערפילית והמהוגנת. טוב או רע? איני יודע, אבל בטח יש בזה קסם מסוים.
|
|