 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברצוני לנסח קצת יותר בפירוט (וקצת יותר בנימוס...) דעה שבעיקרה הובעה למעלה ע"י יונתן. גם אם נכון שמבחינת הבריאות הגנטית האנושית נישואי-רחוקים הם דבר טוב, האם זה רלוונטי לאיזושהי החלטה שאיזשהו אדם עשוי לקבל? בעולם אידיאלי, אנשים יינשאו זה לזו רק מסיבות של, אהמ... (שיעול נבוך), אהבה (סליחה). מאוד מצער בעיני שחוק מדינה או מסורת משפחתית/ דתית/ לאומית מונעים מזוג אוהבים להינשא מכיוון שהיא שחורה והוא לבן; יהיה זה מצער באותה המידה שזוג אוהבים משבט אינואיט יאלצו להיפרד בפקודת משטרת הבריאות הגנטית העולמית. לא שמישהו הציע דבר כזה; אבל מה *כן* מציעים בדיוק התומכים בנישואי רחוקים? אולי אני אתאהב באישה כושית, ואמא שלי תזדעזע קלות מהשוורצע שהבאתי הביתה. כעת, במקום הנימוקים המיושנים ("אבל אמא, אנחנו אוהבים!") אוכל להרגיע אותה "אבל אמא, זה הכל למען הגנום האנושי! חשבי איזה סיכון נמנע כאן מהנכדים שלך!". האם מטרת הרעיון בכתבה היא רק לתת נימוקים לפרט כנגד סביבה שמרנית (וטועה)? האם גזענים חשוכים עשויים בכלל להשתכנע מנימוקים כאלו? כיוון ביזארי משהו הוא אם נחשוב על הפרדה בין ענייני אהבה וענייני רבייה. דיברתי על אנשים הנישאים זה לזו, אבל הרי יש המבקשים להנשא זה ל*זה*, או זו לזו. לזוג כזה (בינתיים לפחות) לא יהיו ילדים שהם צאצאים ביולוגיים של שני ההורים, והם יאלצו להעזר בתורם מחוץ לתא המשפחתי. אולי להם אפשר להמליץ לבחור בתורם מיבשת אחרת. אותו כנ"ל לאמהות חד-הוריות (איזה ביטוי אומלל!). ואז, אם אנחנו כבר מפליגים בדמיון, אולי גם "סתם" זוגות גבר-אישה, אם הם במקרה קרובים אתנית, יעדיפו ילד שהוא לא צאצא ביולוגי של שניהם, למען בריאותו ולתפארת מדינת ישראל. אבל אני סוטה (מהנושא). כאשר זוג נתון, נאמר איציק ודליה, שוקלים לחיות יחד ורואים בעיני רוחם ילדים בדרך, ההסתברות א-פריורי לבעיה גנטית היא נמוכה מאוד, אפילו שניהם יהודים ממוצא גליצאי. השיקול הגנטי (בקנה מידה האנושי, או היהודי, או הישראלי), ראוי שיהיה (כפי שהוא אכן בפועל) זניח לחלוטין בהשוואה לשיקולים הרגשיים השונים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב ויפה. הרי פרויד לימד אותנו שהתא המשפחתי הוא צורך בהתפתחות הציוויליזציה האנושית משום הצורך הקמאי של עקרון העונג - ]בין השאר[ לגבר יש יותר מין זמין ואפשרות להנאה זיווגית ולאישה יש הנאת גידול ילדים וביסוס הקן. צחוק(?) בצד , השיקול הגנטי לא כל כך שולי. למשל בדיקת פוטנציה למחלת טי זקס לגברים אשכנזים לפני נישואין אולי לא תימנע את הנישואין אך יכולה למנוע הרבה סיבוכים אחר כך .מנסיון אני יכול להעיד שבדיקות למחלות גנטיות שעורכים לעוברים הם שיקול חשוב ביותר ויכולים להשפיע לא רק על חיי הנישואין אלא גם על חיים ומוות. מכאן שהשיקול הגנטי צריך להיות לא מן הצד האסטטי-גזעני אלא כשיקול רפואי, תוך ידיעה שהתוצאות יכולות להשפיע על עצם קיום הנישואין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, בדיקות גנטיות לפני ובזמן הריון הם דבר חשוב. מצד שני, קשה לי לראות למה זוג אנשים שרוצה להנשא יחליט להמנע מכך רק בגלל בעיה גנטית; ינשאו נא באושר, ויפתרו את הבעיה אם בדרך רפואית (הפריה מלאכותית, בדיקה גנטית של העוברים בשלב מוקדם) או, אם ממש אין ברירה, באימוץ או חצי-אימוץ (תרומת זרע). אבל נניח אפילו שהתשוקה לצאצא ביולוגי "מושלם" (לא מבחינת תכונותיו, אלא מבחינת היותו צאצא ביולוגי של שני הוריו) מנצחת את האהבה. לגיטימי, לצורך הדיון. מדובר, עדיין, בשיקול רפואי (כפי שאתה כותב), פרטני; אני מבקש להבחין בין שיקול זה לבין השיקול של האיכות הגנטית הקולקטיבית. נניח שאכן מן הראוי שאיציק ברגשטיין ודליה שטיינברג, שמסתבר להם כי שניהם נושאים גן לטי-זקס, לא ינשאו. אם נחבר הגיון זה עם ההגיון של הטענה במאמר, נצטרך להסיק כי מן הראוי שאיציק ודליה לא היו שוקלים בכלל להתחתן, עוד לפני שידעו שיש להם בעיה גנטית; זאת רק בגלל ששניהם יהודים אשכנזים מגליציה. נרכך את זה אפילו, ונאמר שהמסקנה היא לא שלאיציק ולדליה כלשהם *לחלוטין* *אסור* אפריורית להתחתן, אלא שמוטב היה כי איציק יתחתן עם קולוליווה מנמיביה, ודליה עם הירויוקי מיפאן. זה נכון, במובן מסוים; אבל במובן שתלוש מכל מציאות. מה לעשות, איציק ודליה גדלו והם חיים בסביבה שבה כמעט כולם יהודים, ורבים מהם אשכנזים, לא עלינו. זה לא שאיציק עמד אי פעם בפני הבחירה, דליה או קולוליווה. נתבונן במהלך חייו של איציק שהביא אותו לבסוף לזרועותיה של דליה. האם נאמר על איזושהי בחירה שעשה איציק בחייו שהיה מוטב לו היה בוחר אחרת, כך שהיה מגיע דווקא לקולוליווה? נלך עם זה רגע, ונניח שכן - מה היה רע אם איציק (או הוריו) היה מהגר לארץ אחרת, שתושבותיה שונות ממנו גנטית יותר מתושבות ישראל? או, כדי לעשות מזה כלל, אולי מן הראוי שכל המין האנושי יעסוק במידת האפשר בהגירה אובססיבית? העניין הוא שהבעיות הכרוכות בהגירה, מבחינה תרבותית וכלכלית, הן כה עצומות, והשפעתן על אושרו של הפרט היא כה משמעותית וודאית, שהתועלת הגנטית מתגמדת. במיוחד אם נזכור שהסיכון הידוע מראש לאיציק בזיווג עם אישה כלשהי שמוצאה מגליציה הוא בעצם קטן מאוד. למעשה, אני נוטה לחשוב שיש לא מעט קסם בחזון של אנושות מהגרת ומתערבבת, ובאופן פרטני יותר - של קשרי זיווג יהודים-ערבים או יהודים-פועלים זרים (מנוסח בלשון זכר אך מיועד לגברים ולנשים כאחת). אבל גם מצד היתרונות, מדובר ביתרונות תרבותיים ואנושיים, שלעומתם השיקול הגנטי-פתולוגי מתגמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל מה שלדעתי ירדן מכוון אליו (ותסלח לי, ירדן, על היומרנות), הוא שאם, נניח, מתחיל איתי ברחוב בחור שנראה די טוב, ובשיחה קצרה נשמע גם מצחיק ואינטיליגנטי, האם לפני שאני נותנת לו את מספר הטלפון שלי עלי לשאול אותו גם מה המוצא שלו? וכיוון שאני אשכנזיה, אם יתגלה שהוא (חס וחלילה) פולני למשל, אולי עדיף לי לשאול אותו אם הוא מוכן לתת את הטלפון שלי למרוקאי הנחמד ביותר שהוא מכיר? והאם, כאשר אתה נפרד מבחורה שיצאת איתו את אמור לומר לה (במקום המשפט הידוע: "זה לא את, זה אני"): "זה לא את - זה הגן"? איך בדיוק אמור השיקול הגנטי להיכנס למערכת השיקולים הזאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מספר סיבות להדגיש את היתרון שבזוגות מעורבים. הנימוק הפסול ביותר הוא התערבות בהעדפותייך הרומנטיות. נימוק טוב בהרבה הוא הרחבת הידע בעולם. לא לכל פריט מידע יש יישום מיידי. בספר ''המשפט האחרון של פרמה'' מסופר על אחד מתלמידיו של אאוקלידס, ששאל אותו מהי התועלת של דבר-מה שנלמד. אאוקלידס ציוה על משרתו לתת לתלמיד מטבע קטן, שכן הוא רוצה להרויח מכל מה שהוא לומד. לאחר מכן גורש התלמיד. כך שגם אם אינך רואה תועלת מיידית במידע, אין זו סיבה לא לדון בו בהרחבה. נימוק נוסף הוא המלחמה בדעות הקדומות. ד''ר דריהר הזכיר בתחילת מאמרו את הנטיה היהודית לפסול התבוללות. הנטיה של הורים מסויימים להעדיף כבן זוג לצאצאיהם מישהו מאותה עדה מוכרת לכולנו. המאמר נותן נימוק חזק ביותר כנגד דעות כאלה. ואחרון חביב, אם את יודעת שבן זוגך ואת משתייכים לקבוצה שבה נפוץ פגם גנטי (טיי זקס באשכנזים, למשל), עליכם להיות מודעים לצורך לקבל יעוץ גנטי עם הכניסה להריון. מן הסתם ניתן למצוא גם נימוקים נוספים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יובל, לא ירדת לסוף דעתי. אני לא טוענת שכותב המאמר טועה, או שלמאמר שלו אין משמעות או חשיבות. אני רק טוענת שפרקטית, קשה להכניס את השיקול הגנטי כשיקול במסגרת בחירת בן זוג, כמו בתגובה אליה התייחסתי. אין ספק, שהכתבה הזאת מסייעת להגברת המודעות לצורך בייעוץ גנטי, אבל כפי שכבר ציינתי, לא התייחסתי לכתבה אלא לתגובה אליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והתגובה בפיסקתה האחרונה התיחסה מפורשות לתחום ההשפעה של שיקולים גנטיים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שהכוונה היא הפוכה - לא לגרום לאנשים לבחור את בני זוגיהם לפי שיקולים גנטיים, אלא להתריס כנגד הלחץ שלפעמים מפעילים הורים על ילדיהם להתחבר עם בני עדתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטרת המאמר(*) היתה למנוע משיקולים גזעניים לחבל בנישואין בין אוכלוסיות רחוקות גנטית, בהנחה שאותם זוגות כבר התאהבו. אין הכוונה למנוע מזוגות קרובים-גנטית להינשא, פרט לנישואי קרובים, הנפוצים מאוד באוכלוסיה הבדואית בארץ, למשל, שאותה יש להדריך על הנזק הפוטנציאלי הקיים בנישואים אלו, ולמנוע ככל שניתן (אם כי ללא כפייה) נישואין בין בני דודים למשל. המכון הגנטי במרכז הרפואי סורוקה עוסק שנים רבות בהסברה לציבור הבדואי על הנזק מנישואי קרובים, ובהצלחה מסויימת כפי שהבנתי. (*) מטרה נוספת למאמר היתה לענות לשאלתו הקנטרנית-משהו של אחר מהכותבים הקבועים באייל: "למה אתה לא כותב עוד משהו?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך "קח לך אישה מבנות הכנעני" מתייחס לנישואי בני-דודים? או אולי זו עריכה של דובי? בכל אופן, גם לטעמי השיקול הגנטי (גם אמרתי) איננו שיקול. יותר מזה- הוריה של חברה טובה ושפויה לחלוטין שלי הם בני-דודים. נכון שיונתן שם למעלה היה קצת בוטה, אבל בינינו- אפילו למשכילים מאוהבים זה לא היה משנה בכלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן ידו של דובי היתה במעל...אינני בקי די בתנ"ך כדי לבחור למאמרי כותרת ממין זה. צאציהם של בני דודיפ לא יהיו *בהכרח* "דפוקים", ולכן לא היה טעם להדגיש שחברתך הינה "שפויה לחלוטין". בכל אופן, טוב שיש חברים שפויים. זה עוזר לשמור על איזון ברגעים קשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחותי נשואה לבן-דודתי. מה הסיכוי לכל אחד מילדיהם להיות דפוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא גבוה, אבל הרבה יותר מאשר אם הם לא היו קרובי משפחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח להודיעכם כי לאור לימודי גוזלי הזמן, מספר אנשים התגייסו במטרה לסייע לנו להחזיק את האתר חי וקיים. את המאמר הזה, למשל, לא אני ערכתי, אלא מישהו אחר שאני לא זוכר מי היה כרגע. בכל אופן - די לזרוק את השם שלי לכל עבר כאילו היה קליפת אגוז מיותרת. תנו כבוד! או לפחות אל תעלילו עלי עלילות. אין לי מושג מה כתוב בתנ"ך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערך את המאמר ערן בילינסקי, שהתנדב לאחרונה לצוות עורכי המשנה. ("עורכי המשנה" הם אותם אנשים שעוזרים לדובי, שאחר-כך לא זוכר אפילו את שמם... :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, לי משום מה היה נדמה שאני ערכתי אותו... זכרוני מטעה אותי אפילו לדמיין שפתחתי את ארון הספרים היהודי שלי (תנ"ך מהוה בכריכה אדומה) כדי למצוא את הכותרת הנ"ל. לא באתי להשוויץ כאן, אלא להתנצל בפני כותב המאמר אם סילפתי אותו במשהו. הסיבה שרק עכשיו אני יוצא מהארון היא שמלכתחילה לא היתה לי ברורה השאלה "איך "קח אשה מבנות הכנעני" מתייחס לנישואי בני דודים?". הצלחתי להבין את השאלה הזו רק כמתייחסת למאמר, ולא לכותרת. למען האמת, גם עכשיו השתלשלות הדיון האחרונה הזו לא לחלוטין ברורה לי. אבל מה אכפת לי להתנצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס. פאדיחה. מי שצריך להתנצל זה אני. (בפניך, כמובן, על אי-מתן קרדיט...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן - דעתי היא בדיוק כדעתך (וגם תמיד טוב לראות עוד מישהו בעולמנו, שמאמין עדיין ברומנטיקה הטובה של פעם - לו רק היית בחורה... ;-)) ). כפי שאני רואה זאת, זהו, בסך=-הכל, טיעון נגד אותם גזענים חשוכים - נאצים, חרדים ועוד - המטיפים נגד "התבוללות" ובעד "טוהר-הגזע" (אוה, ואגב: אצל החרדים הגזענות היא אפילו בין עדות שונות!). אתה מסכים איתי שדרוש קצת משקל-נגד להם? שלך, דני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |