|
||||
|
||||
אחד הדברים המעניינים בוויכוחים על הצניחה מ"אחד המקומות הראשונים בשנות השישים לאחר האחרונים היום" הוא העובדה שאיש לא טרח לעיין באמת בתוצאות המבחנים בשנות השישים או ברקע החינוכי להם. אפילו אנשי החינוך שכתבו בעניין לא טרחו לציין איזה שהוא פרט, פרט כלשהו, שמצוי בדוחות של שנות השישים. אני פשוט לא מצליח להבין את זה. איך זה שנשפכו טונות של דיו בעניין ה"התדרדרות" אבל לא כתבו על מה שהיה פעם יותר ממשפט אחד: "ירדנו מאחד המקומות הראשונים לאחד האחרונים". אני לא ראיתי את הדוחות של שנות השישים וגם אין לי מושג איפה משיגים אותם, אבל נראה לי סביר שכל דיון בהשוואה הזאת חייב להשתמש גם בנתונים של אז. לי אין הנתונים אבל ישנן כמה הנחות שנראות לי הגיוניות ואולי יתרמו לדיון בעניין הצניחה החופשית הזאת. 1. בשנות השישים חלק ניכר מן התלמידים היו תלמידים ש: התחנכו קצת באירופה, התחנכו בבית של הורים שהתחנכו באירופה. 2. בשנות השישים חלק ניכר מן המורים רכשו השכלתם הנמוכה ו/או הגבוהה באירופה או בארץ אצל מי שהתחנכו באירופה. 3. בשנות השישים קובעי המדיניות במשרד החינוך היו מי שהתחנכו באירופה. 4. בשנות השישים רוב ההורים התחנכו באירופה או אצל מי שהתחנך באירופה. כיום: הרוב הכמעט מוחלט של התלמידים, השרים, ההורים והמורים התחנכו בארץ אצל מי שהתחנך בארץ. אכן כיום ישנה עלייה רבה מרוסיה ואז הייתה עלייה רבה מצפון אפריקה, אך עדיין הרוב המכריע של התלמידים והמורים היום הם ישראלים שלמדו אצל ישראלים ואז החלק המכריע של המורים היו מי שהתחנכו באירופה או אצל מי שהתחנך באירופה. המסקנה היא פשוטה: מאז שנות השישים עברה מערכת החינוך, התלמידים, המורים, ההורים וקובעי המדיניות במשרד החינוך תהליך מלא (וטבעי) של ישראליזציה. כיום המערכת כמעט כולה ישראלית ובוודאי הגורמים המשפיעים בה. התוצאות: ישנו יחס הפוך והדוק בין תהליך הישראליזציה לבין הצלחת המערכת: ככל שהיא יותר ישראלית ויש בה יותר ישראלים טהורים כך הולכים השגיה וצונחים. כיום היא ישראלית לגמרי ונכשלת לגמרי. האם ישנו יחס של סיבה ותוצאה בין "כיום היא ישראלית לגמרי" לבין "כיום היא נכשלת לגמרי"? נראה לי שכן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |