 |
אני חושב שהבעיה המרכזית עם הסיטואציה שלנו היום בחברון, וזה בניגוד מוחלט למה שקורה בעזה, בית לחם, רמאללה , יריחו וברוב הערים בישות הפלסטינאית, היא שבתוך חברון עצמה חיים יהודים, שמקדשים כל מקום בו פסע או השתין אחד האבות.
גם לי יצא באחד מימי שירותי כלוחם קרבי לשמור על גג בית בחברון, ויצא לי לדבר ולראות איך היהודים מתייחסים לערבים שם. ילד יהודי מגודל בחברון בתוך גטו, מחדירים לו את השנאה בדיבורים, של ההורים, של המורים, ושל כל הסובב לו, ובמעשים - לא פעם יצא לי לראות ילד יהודי, פישר בן 5 רץ ל"גבול" בין השטח היהודי לערבי, יורק לעבר אחד הערבים ורץ בחזרה ליידים של אמא שלו, שמברכת אותו על המעשה. החייל שהיה מנסה למנוע את הדבר הזה ממנו, היה זוכה לקללות וסביר להניח גם ליריקות מהמתנחלים היהודים.
בגלל זה החיילים שם נמצאים בסיטואציה שאין לה שום פן חיובי. מצד אחד - הערבים שנחשבים האויב, וכל אחד מהם הוא מחבל פוטנציאלי, ומהצד השני, המתנחלים שחושבים שאתה שייך להם, ומותר להם לעשות הכל, בכל מקום.
לצה"ל אין מה לעשות שם, המתנחלים מסוגלים להגן על עצמם, יש להם כלי נשק, יש להם "ישיבות מטכל" משלהם ואני בטוח שיש להם גם שרותי ביון משלהם. צה"ל נמצא שם בכדי שלא יהיה שם טבח נוסף של ערבים, ואחריו מהומות על היהודים.
בכדי לפתור את הסיטואציה בחברון, צריך לתת למתנחלים שתי אופציות - או שהם עוזבים את חברון לאלתר, או שהם מגינים על עצמם, בגבולות החוק. אחרת האש שם תמיד תבער, או על אש קטנה, או בנקודת רתיחה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש