|
||||
|
||||
ע"פ סקר שהתפרסם כעת 56% מהאירופים חושבים שישראל מסוכנת לשלום העולם, ונתפסת כגרועה מאירן וצפון קוריאה. אין כל פלא בכך, התקשורת האירופית דואגת ללא ליאות שזו דעת הקהל שתיווצר. הנה דוגמה אחת מתוך אינספור דוגמאות: סוכנות הידיעות הצרפתית פרסמה ביום שבת 1.11.03 תמונה של פלסטינית בתוך הריסות ביתה בכפר חיזמה, פורשת כפיה לשמים בחוסר אונים. הכיתוב אמנם טורח לציין כי הישראלים פוצצו את ביתה כי נמצאה בו חגורת נפץ, אך המידע הזה מחוויר לעומת התמונה הדרמטית. היא לא דרמטית במקרה, היא צולמה בעדשת "עין דג" שנועדה ליצור אפקט דרמטי באמצעות עיוות המציאות (כדאי לשים לב לזרועותיה של האישה כדי להיווכח עד כמה העדשה מעוותת פרופורציות): כשעיתונאי משתמש בעדשה מעין זו לצילום עיתונאי אין הוא הוא מנסה להציג מציאות אלא לסלף אותה, וזו הפרה של האתיקה העיתונאית. כרגיל, צלם סוכנות הידיעות הצרפתית נושא שם ערבי, אטא חוסיין. אבל גם הכיתוב מטעה את הקורא. לקורא נדמה שמדובר באישה חפה מפשע שאין לה כל קשר לחגורת הנפץ שנמצאה, ולא מצוין שבעלה של אישה זו הסתיר את החגורה בבית מתחת למיטת בתו התינוקת. הבעל, כך מתברר, אינו איש תמים אלא איש חמאס שהתכוון לבצע פיגוע בישראל ונתפס בידי השב"כ. משקל החגורה היה 10-15 ק"ג והבית של האישה הפלסטינית נהרס אחרי שצה"ל פוצץ את חגורת הנפץ פיצוץ מבוקר. הפיצוץ גרם לקריסת הקומה הראשונה של הבית. (עכשיו תארו לעצמכם שהחגורה הייתה מתפוצצת בבית קפה ירושלמי.) כלומר, אירוע שממחיש שוב את התיעוב שבטרור הפלסטיני ואת השימוש שהוא עושה בילדים לצרכיו (חגורת נפץ תחת מיטת תינוקת), הופך בידי סוכנות הידיעות הצרפתית, בעזרת עדשת "עין דג" וכיתוב מסלף, לעוד ידיעה על ההתאכזרות הישראלית כלפי פלסטינים. נו, פלא ש-56% מהאירופים חושבים שישראל היא המדינה המאיימת על שלום העולם? נ.ב. את תשומת ליבי לתמונה הזו ולסילופיה הסבה הודעת דואל שקיבלתי מהאתר "הונסט ריפורטינג". פרטים על הירשמות לקבלת הודעות כאלה או לדיווח על הטיות אנטי-ישראליות במדיה באתר: http://www.honestreporting.com/ |
|
||||
|
||||
המו"ל של העיתון ג'ואיש וויק פירסם מאמר על ליקויי וקשיי ההסברה הישראלית בארה"ב. הקושי הגדול הוא מידת ההזדהות הנמוכה של סטודנטים יהודיים עם ישראל, מסיבות שונות. ההסברה הישראלית, שנקודת הפתיחה שלה קשה (יש אומרים שהיא כמעט בלתי אפשרית), נזנחה במשך הרבה שנים (ואני קושר את זה למאמר שהבאת על הדוקטרינה הפוליטית-הסברתית של אש"פ). נראה לי שכמו בתחומים אחרים, הזלזול או ההתייחסות להרבה דברים (כמו תמיכת יהדות התפוצות) כמובן מאליו, מתגלים בסוף כהזנחה חמורה ביותר. |
|
||||
|
||||
1. זאת לא עדשת עין-הדג, זו סתם עדשה רחבה בינונית. אפשר לראות שקווים ישרים במציאות נשארים ישרים, שים לב לקו של מפגש השדה החום עם הכביש מאחורי הבית ותשווה עם תמונה שצולמה בעדשת עין-הדג 1. 2. הטענה "כשעיתונאי משתמש בעדשה מעין זו לצילום עיתונאי אין הוא הוא מנסה להציג מציאות אלא לסלף אותה" היא מגוחכת. אחוז נכבד מהצילום העיתונאי משתמש בעדשות רחבות, תעבור למשל על צילומי העיתונות הטובים של 2003 3 ותבדוק כמה מהם צולמו בעדשות רחבות. 1 תמונה שצולמה בעדשת עין-הדג 2 זוכי פרס Best of Photojournalism לשנת 2003 |
|
||||
|
||||
אתה צודק זו אכן עדשה רחבה ולא עדשת עין דג, אולם אין זה משנה איזה סוג עדשה אופטית מייצרת את העיוות של התמונה המסוימת שהזכרתי. התמונות שאתה קישרת אליהן אינן רלוונטיות לסוג העיתונות שאני דיברתי עליו. התמונה הראשונה היא פשוט צילום של כלב חביב,אגב, תמונה משעממת לדעתי, שהצלם ניסה להכניס בה עניין באמצעות סוג העדשה. התמונות באתר השני שקישרת אליו, מנסות ליצור ספקטל מאירועים ספורטיביים, מחיות מוזרות, מבניין מעניין וכו', הצלמים שם מחפשים מלכתחילה את המרהיב והמוזר, והגישה הזו ברורה ואינה מוסתרת מעיניו של קורא המגזין. התמונה שאני דיווחתי עליה שייכת לז'אנר אחר של עיתונות, עיתונות חדשותית, המסקרת אירועים חדשותיים בשטח(ביטחוניים, פוליטיים וכו'). עיתונות חדשותית, שאינה עיתונות בידורית, אמורה לשקף את המציאות כפי שהיא בשטח ולא לעוות אותה בשום צורה, זה אלף בית של אתיקה עיתונאית. |
|
||||
|
||||
1. התמונה הראשונה מדגימה את העיוותים שנוצרים בעדשת עין הדג - עיוותים שלא היו בתמונה שהבאת. HonestReporting כבר תיקנו את הטענה על עדשת עין הדג, אבל ללא כל אזכור או התנצלות, רק הכותרת נשארה. 2. התמונות באתר השני הם של זוכי פרס הצילום העיתונאי הטוב של אגודת צלמי העיתונות האמריקאים. התמונות בקטגוריות חדשות מקומיות ובין לאומיות הם צילומי חדשות במלוא מובן המילה. זאת לא עיתונות בידורית אלא מיטב הצילום העיתונאי והחדשותי של 2002. 3. אני לא מבין על איזה סילוף של המציאות אתה מדבר, האם האישה לא בוכה ? היא לא מניפה את ידיה בייאוש ? הבית לא באמת הרוס ? איזה א"ב של אתיקה עיתונאית הופר פה ? הפרספקטיבה אמנם מוגזמת, אבל זה ברור לצופה. אף אחד לא עלול לחשוב שלפלסטיניות יש ידיים גדולות במיוחד. |
|
||||
|
||||
2. הדגשתי כבר בתגובתי הקודמת שזיקית על שלל צבעיה (או חיה דרקונית אחרת) מטפסת על ענף איננה חדשות במובן שאני מדבר עליהן, גם אם הצילום הזה זכה בפרס של אגודה עיתונאית. אני חושב שברור ההבדל. 3. האישה אכן פוכרת ידיה והבית הרוס, אבל השימוש בעדשה הרחבה נועד להעצים את הדרמה וללכוד את כל תשומת הלב של הקורא כדי שהתמונה תאפיל אפילו על מעט הכיתוב (המטעה כשלעצמו כפי שתארתי לעיל). אתה כנראה מבין בצילום, אך להערכתי רוב הקוראים אינם ערים לפעלול הזה. |
|
||||
|
||||
1. צילומי עיתונות מהמעלה הראשונה, אל תסתכל על קטגוריות הספורט, הטבע והאומנות, תסתכל בקטגוריות החדשות המקומיות והבינלאומיות. http://www.poynterextra.org/NPPA2003PJ/inn.htm 2. במילים אחרות, אתה מוחה על כך שהצלם טוב ושסוכנות הידיעות מפיצה צילומים מעניינים שמושכים את העין. כלומר, לדעתך, א"ב של אתיקה מקצועית הם צילומים משעממים וחסרי כל יחוד ?http://www.poynterextra.org/NPPA2003PJ/ins.htm http://www.poynterextra.org/NPPA2003PJ/gnn.htm http://www.poynterextra.org/NPPA2003PJ/don.htm http://www.poynterextra.org/NPPA2003PJ/dns.htm http://www.poynterextra.org/NPPA2003PJ/npy.htm 3. גם הביקורת על הכיתוב תחת התמונה היא קטנונית. כתוב במפורש שהחגורה נמצאה בביתה של האישה, ואין שום חשיבות היכן הוחבאה החגורה כיוון שהיא אינרטית עד להפעלת המטען. |
|
||||
|
||||
נו טוב, אני מניח שאתה תחזיק בדעתך, ואני בדעתי. |
|
||||
|
||||
לגבי השעמום - אם הבנתי ואם יורשה לי לפרש את שמעון, הוא מכוון לומר שלצילום עיתונות יש תפקיד *תיעודי*. ומתוך כך, שהם צריכים להפוך את הסובייקטיביות לזניחה ככל האפשר (עד כמה שזה קשה בצילום, באמנות ובכל אמירה בעצם). עניין השעמום לא תופס כאן - אם זה חדשותי, זה מעניין. ואם זה תיעודי, זה אמור להיות נאמן למציאות. ידיעות חדשותיות שמביאות את המציאות בעדשה רחבה נמצאות לרוב בעיתונות הצהובה. משום מה, ההתייחסות אליהן נוטה להיות מחמירה יותר מאשר לצילומים מעוותים. הצילום נחשב לאמנות יותר מאשר הטקסט החדשותי, ואולי לכן לצילום המעוות נוטים לסלוח, "כי זו אמנות" ו"כי זה מעניין". (כל זה, בלי אף מילה על המקרה הספציפי). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ואני לא מבין מה הבעיה ששמצאת בתמונה1 הזו. היא נראית לי כתמונה שמשרתת את ההסברה הישראלית טוב מאלף מילים. 1 הכיתוב לתמונה: "ילדים פלשתיאנאים מסתכלים על חובש צבאי ישראלי שמטפל בילד פלשתינאי שהתמוטט בזמן ששיחק עם חבריו". |
|
||||
|
||||
>>>"היא נראית לי כתמונה שמשרתת את ההסברה הישראלית טוב מאלף מילים". זאת (כנראה) בדיוק הנקודה של ברוך. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם אני כן הבנתי את זה, אבל שמתי לב שבחצי השני של הכיתוב לתמונה כתוב The United States will deduct 289.5 million dollars this year from loan guarantees currently available to Israel over disagreements over Israeli activity in Palestinian territories איזה קשר יש לזה לתמונה? לי נראה שזה בא רק בשביל לקלקל את הרושם הטוב על החייל הישראלי שרואים בה.
|
|
||||
|
||||
אני חושב שזה הפוך, הידיעה החדשותי היא הקיזוז בערבויות שהוכרז היום. אל הידיעה צורפה תמונת אילוסטרציה שאין לה ערך חדשותי בפני עצמה. זה נפוץ למדי בתמונות של סוכנויות הידיעות: |
|
||||
|
||||
אכן, התופעה של כיתובים שאינם רלוונטיים לתמונות נפוצה מאוד בקרב סוכנויות הידיעות הגדולות. עדיין שמור אצלי לינק לאחד הכיתובים השערורייתיים האלה: תצלום ממארס 2002 של "גראונד זירו", האתר שעליו עמדו פעם מגדלי התאומים. חלקו הראשון של הכיתוב מציין שעבודת פינוי ההריסות באתר נמשכת. אולם בחלקו השני נכתב כי "זכויות האדם ברחבי העולם נפגעו ברחבי העולם מאז ה-11 בספטמבר, שעה שארה"ב החלה את 'המלחמה בטרור"'. אפשר כמובן, לבקר, את מדיניות ארה"ב, ולטעון שהיא לא היתה צריכה לרדוף את אל-קעידה באפגניסטן וכו', אך האם המקום לעשות זאת היא תמונה המסמלת עבור האמריקנים אבל וזיכרון על חלליהם? זאת ועוד, הכיתוב הזה מתעלם מכך שבאתר הזה נשללה מאלפי אמריקנים זכות האדם הבסיסית ביותר, הזכות לחיות! והוא הופך את היוצרות: במקום שבו נהרגו אמריקנים מאשימים אותם בהפרת זכויות אדם. זכורה לי ההתרעמות שהכיתוב הזה עורר ב"חוגי הבלוגים", שעליהם סיפרתי במאמר לעיל. ואכן, אחרי כמה שעות, נפל לסוכנות רויטרס האסימון והיא הסירה את החלק השני של הכיתוב. התצלום והכיתוב המקורי בארכיון "פוטבולים ירוקים קטנים": התופעה שבה אין קשר בין התצלומים שמפיצות סוכנויות הידיעות לבין הכיתובים היא סימפטום לתופעה רחבה יותר, שתיארתי במאמרי על ז'אן בודריאר, היתלשות המסמן מן המסומן, והיווצרות מצב שבו אנו חיים בעולם של "מסמנים תלושים". התופעה הזו כפי שאנו רואים מהדוגמה הנדונה כאן אינה מוגבלת רק לסרטוני ה-MTV, שבהם אין קשר בין תכני השיר ובין הוידיאו קליפ המוקרן על המסך ובין ויז'אל אחד למישנהו, אלא פושה בכל גזרות החיים שלנו. חלק א' של "החיים על מפה מדומיינת", המאמר על בודריאר: דיון 886 חלק ב' של המאמר, ובו הסבר מפורט יותר על שיבוש היחס מסמן/מסומן: דיון 890 |
|
||||
|
||||
הנה עוד תמונה שאתם יכולים לדון עליה, באתר "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... . אמנם לא "עין דג", אבל צילום מגובה נמוך מאוד, כלפי מעלה. באופן מפתיע הוא גורם לילדים להראות בגובה החומה שמאחוריהם (כמו גם בעקיפין מנציח את התדמית שמדובר ב"חומה" ולא "גדר"). |
|
||||
|
||||
היות שהדגשת את השתדלות המדיה להציג את הגדר כחומה כדאי אולי לציין שע"פ אתר משרד החוץ רק כ-3% מ"הגדר" הם חומה, כל יתר 97% הם אכן גדר; בעיתונות לרוב מוצגים רק קטעי הבטון (שאמורים להגן על קטעי כביש מסוימים מפני יריות מחבלים): Despite the many pictures being shown in the international media of a tall concrete wall, more than 97% of the planned 720 km. (480 mile) security fence will consist of a chain-link fence system. Less than 3% of the fence will be constructed of concrete. The short concrete sections are intended not only to stop terrorists from infiltrating, but also to block them from shooting at Israeli vehicles traveling on main highways
http://www.mfa.gov.il/mfa/go.asp?MFAH0o170 |
|
||||
|
||||
מה חשיבות ההבדל בין גדר לחומה? זו מוגנת ע"י כוחות חמושים, וזו מוגנת ע"י כוחות חמושים. זו מתיימרת שלא לאפשר מעבר אלא דרך מעברים מסודרים, וזו מתיימרת לעשות כן. השניה, אמנם, יותר יקרה ויותר מוצלחת בתפקידה, אבל אני מתקשה להבין מדוע מודגשת הנקודה הזו. |
|
||||
|
||||
זה עניין של דימויים ורטוריקה ולא בהכרח עניין של פרקטיקה. האסוציאצייה המידית כידוע היא ל''חומת ברלין'' שנתפסת בדעת הקהל העולמית כמשהו שיש לזכור לדיראון עולם (אם כי קראתי לאחרונה מאמר שמסביר כי ממשל קנדי לא התנגד באופן מעשי לבניית החומה כי הבין שהחומה היא דרכו של חרושצ'וב להימנע מעימות ישיר עם המערב באירופה. אבל נעזוב, זה ממש אוף טופיק). כזכור, עניין ההבדל בין גדר לחומה עלה כשביקר שרון בארה''ב וביקש מבוש להימנע מהביטוי ''חומה''. ההבדל ברמת הדימויים הוא ש''חומה'' נתפסת כדבר מה של קבע ואילו ''גדר'' כמשהו זמני שאין בעיה להסירו או להעתיקו ברגע שמגיעים להסדר מדיני. ההבדל הטרמינולוגי הזה קשור כולו לחזית התקשורתית ולא לפרקטיקת המציאות בשטח או אפילו לעלויות ההקמה. בעזה היתה ויש גדר ואיש אינו מכנה אותה חומה. למיטב הבנתי, הגדר שניבנית כעת דומה לה ברובה במתכונתה, אבל כעת ככלי ניגוח תקשורתי-מדיני היא הפכה לחומה. |
|
||||
|
||||
גם ה-Jerusalem Post מצרף תמונות של אזור החומה: אין מה לעשות, החומה מצטלמת נפלא. |
|
||||
|
||||
נחום ברנע התנסח בסוף השבוע ''החומה האימתנית שמפרידה בין ירושלים לפרבריה'' (בראיון עם אבו עלא, במוסף המדיני של ידיעות אחרונות). |
|
||||
|
||||
איזו תמונה, בדיוק? |
|
||||
|
||||
זו שהייתה שם לפני שהחליפו לתמונה של דני גילרמן. |
|
||||
|
||||
בעיתון המודפס יש את אותה התמונה ממש. |
|
||||
|
||||
תסתכל בקישור של "עוד בנושא זה" או כאן |
|
||||
|
||||
וזו התמונה של מוסטפה דיראני שבחרו ב-Ynet לשים בעמוד הראשי: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |