 |
|
 |
||
|
||||
 |
גדר הפרדה מעופפת בתקופה האחרונה, לאחר כשלוש שנות לחימה בשטחים, מבינה ישראל יותר ויותר את הצורך שלה בגדר הפרדה מהפלשתינאים. בערב ראש השנה, בראיון ל"הארץ", מודיע שר האוצר בנימין נתניהו על ההכרח בגדר הפרדה מבחינה כלכלית. באותו זמן החליטה הממשלה על בניית גדר ההפרדה גם ממזרח לאריאל כדי להגן על תושביה היהודים. ובעוד שהאוצר רב עם הביטחון על תקציב, את תקציב הגדר האוצר מעביר ישירות. את היגיון הגדר הסביר נתניהו בצורה פשוטה- בעזה יש גדר ולא מגיעים מחבלים מתפוצצים, בין ג'נין שכם וחברון אין גדר ומגיעים מחבלים מתפוצצים. לעיכוב המתמשך בבניית הגדר היו כמה גורמים- הקונספציה המוטעית של מרדף אחר המחבלים, חוסר רצון לגרום לחלוקת הארץ ועיכובים תקציביים. ברצוני להעלות הצעה לשיפור הגדר, ההצעה מבוססת על ניסיון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה בקרב על האטלנטי (כל הנתונים הבאים מקורם בספרו של ריצ'רד אוברי – "כיצד ניצחו בנות הברית במלחמה"). הקרב על האטלנטי החל כאשר הגרמנים החלו לתקוף את שיירות הספינות בתחילת המלחמה. את המתקפה ערכו הגרמנים ע"י הצוללות שלהם אשר אותן הם ערכו בלהקות של 3 צוללות ואשר כוונו לתקוף את השיירות הגדולות של האספקה. באותו זמן קיבלה בריטניה את כל הנפט שלה ואת רוב המזון מהעולם החדש, ביחוד ארה"ב, ובלעדי סיוע זה היא הייתה נאלצת להיכנע תוך זמן קצר. הגרמנים שידעו את זה, הקימו במהרה צי צוללות גדול שמנה עד כ300 צוללות, ושלחו אותו לתקוף את הבריטים בתחילה, ולאחר מכן גם את האמריקאים שהצטרפו ב1941. בהתחלה היו הצלחותיהם מרשימות, בדצמבר 1941 טיבעו הצוללות הגרמניות 400,000-500,000 טונות של ספינות, וב1942 הגיעו סך ההטבעות ל5.4 מיליון טון. בעלות הברית לעומת זאת היו איטיות בתגובה ובנתינת מענה הולם. אמנם כבר בתחילת המלחמה הם אירגנו את הספינות בשיירות (זאת לאור ניסיונם במה"ע ה 1) עם ספינות מלחמה להגן עליהם, אך ספינות המלחמה היו איטיות יותר ומעטות מידי ולא הספיקו להגנה. בנות הברית גם השתמשו במטוסים כדי לחפש את הצוללות ולהשמיד אותן, אך בתחילתם היו להם כמה מגבלות- א. המטוסים התקשו למצוא את הצוללות באוקיינוס האטלנטי. ב.המטוסים לא היו ארוכי טווח, ונוצרה פירצה במרכז האוקיינוס האטלנטי, אשר שם עדיין הטביעו הצוללות. עד 1943 תוקנו הבעיות, על המטוסים הותקנו מכשירי מכ"ם לזהות את הצוללות, ונשלחו מטוסים ארוכי טווח לכסות את הפירצה. כאשר מטוס היה מזהה צוללת הוא היה עט עליה ומטביע אותה עם פצצות עומק. ואכן באמצע 1943 פסקו הצוללות להוות איום על בריטניה. גם במלחמה שלנו קיימת בעייה דומה, ביננו ובין הפלסיטינים קיים מרחב פרוץ שבו מתנהלת תנועת מחבלים בצורה פרוצה למדי. וממשלת ישראל רוצה להקים בו סדר ע"י גדר הפרדה. להצעתי אפשר להוסיף עליה גם את הרעיון של שימוש במטוסים שנלמד במלחמת העולם השנייה. כל שטח ההפרדה לאורך הגדר יחולק לקטעים של כ10-15 ק"מ וברוחב של כ ½ - 1 ק"מ, וכל הקטעים האלה יוכרזו כשטח הריגה שכל הנכנס דמו בראשו. מעל כל קטע כזה יפטרל מל"ט (אפשר גם מטוס רגיל עם טייס, אך מל"ט הוא יותר חדשני) וכל מל"ט כזה יצויד במכ"מ שטח, ובמצלמה רגילה ותרמית. המל"ט יפטרל ואם הוא יזהה תנועה, הוא יאכן אותה, יזהה אותה (בלילה עם פנס) וישמיד אותה בעזרת פצצות ומקלעים, שבהם הוא יהיה חמוש. המל"טים לא צריכים להיות מהירים במיוחד (הם יכולים להיות צי הצופיות שעכשיו צה"ל מוציא משירות), אך חשוב שהם יוכלו להגיע לכל מקום בגיזרתם תוך דקה, כלומר יותר מהר מהמחבל, ולהשמיד אותו. סיוע כזה של מל"טים לגדר ההפרדה יכול לסייע לישראל בעיקר באזורים הפתוחים ואשר באזורים העירוניים הוא יצטמצם יותר. אך עדיין הקמתו יכולה להיות מהירה ויעילה ביותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בספרו של סיימון סינג ''סודות ההצפנה'' הוא מספר שהסיבה שהצוללות הגרמניות פסקו לאיים על שיירות האספקה, היא פיצוח האניגמה שבעזרתו למדו בנות הברית את מיקום הצוללות הגרמניות ולעקוף אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הניצחון הסופי בא בעקבות המטוסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא היתה בעיה מן הסתם כבר היו מתקינים :) אני לא יודע מה הבעיה. אני רק חושב שאין כאלה היום בשוק ( אבל אני לא סוחר נשק). בכל אופן, בעיה אחת שעולה לי בראש זה בעית הרתע. בעיה אחרת זה בעית המשקל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אא"ט כבר במלחמת ויאטנם הותקנו על מל"טים טילי מייבריק (לא בטוח מאיזה דגם - מונחה טלוויזיה, לייזר או אינפרא אדום). בכל מקרה, אני חושב שהכוונה כאן הייתה למזל"טים ולאו דווקא למל"טים (כלל אצבע: מל"ט - מנוע סילון, מזל"ט - מדחף). בכל מקרה, אני לא רואה יתרון למל"טים או מזל"טים אלימים על אמצעים קיימים. גם אותו מזל"ט/מל"ט לא סוקר את כל תא השטח כל הזמן וקיימים אמצעים אחרים בצה"ל (כמו למשל מכ"מי "קשת", שכבר נחשפו לפני כ-10 שנים) שיכולים לבצע את משימת הגילוי. אני גם לא רואה יתרון למערכת מוטסת על פני כוח קרקעי בנושא הפגיעה במי שמנסה להסתנן דרך תא השטח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- גילוי והשמדה מיידים (משהו כמו מארבי ארטישוק של טנקים. טנק מזהה מטרה ומשמיד אותה) בלי זמן תגובה, בו המחבל יוכל לברוח. - זמן הגעה מהיר ביותר (מטוס נע יותר מהר מכל כלי רכב) למרות שלעזרה אפשר להוסיף האמר/יאגי עם צוות לוחמים בבסיס האב. - חשיפות מושלמת של השטח למכ"מ (בלי גאיות והרים), שהרי קשת מוגבל ע"י גורמים פיזיים בשטח. להצעתי הזיהוי לא יתבצע על דמות אלא על תנועה, ורק לאחר מכן, האיכון יתבצע על זיהוי (פנסים ואמצעי ראיית לילה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי מערכות נשק אוטונומיות יעילות מספיק כמו שאתה מציע טרם הגיעו לבשלות מספקת. אולי בעוד כמה עשורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע''י מפעיל קרקעי. גם אני מודע לכך שאין עדין מערכות אוטמטיות יעילות בנמצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אחת ולתמיד, כדי להבין: מלט"ים או מזל"טים? מל"ט: http://www.edwards.af.mil/articles98/docs_html/splas... מזל"ט: http://www.cic-research.com/sr-uav.jpg |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל"ט זהו מטוס זעיר ללא טייס. מל"ט הוא מטוס ללא טייס. האם הוא יהיה אוטמטי? אני חושב שעדיף שלא יהיה. האם אי אפשר לשים מטוסים רגילים עם טייסים? אפשר, אבל אז נצטרך טייסים שיהיה ניתן לפגוע בם. האם צריכים להיות מל"טים מיוחדים? לדעתי לא, אפשר כל מטוס, בתנאי שיתקינו עליו מערכות שליטה מהקרקע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי מלטים שימשו בויטנאם למטרות מודיעין והטלת כרוזים (ובמקרים מסוימים גם הטלת מוץ, ראה טבלה בעמוד 11). הרכבת טילי מאבריק על מלטים (ה AQM 34) אכן נוסה בתחילת שנות ה70 (דווקא בעקבות בקשה ישראלית!) אבל the drone program was never deployed operationally עד כמה שרפרפתי בדו"ח אין כיום אף מלט (או מזלט) עם יכולות "אלימות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מצולם כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל"ט Predator נושא 2 טילי הלפייר מונחי לייזר (או טילי הלפייר 2 מונחי מכ"ם גל מילימטרי. קשה לי לקבוע מכאן). הסמל שמעל ראש הטיל הקרוב נראה דומה באופן חשוד לסמל חיל האוויר הישראלי. לפי החברה בפא"ס האמריקאים כבר השתמשו בו פעם אחת לפני כשנה http://www.fas.org/irp/program/collect/predator.htm | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, הם גם רומזים שהשתמשו בזה באפגניסטן. אז יש מ[ז]לטים חמושים. רק נשאר לסדר שימכרו אותם לישראל (אולי אפשר שניים במקום נושאת מטוסים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר גלשנו, אינני רואה שום צורך במשלוח לוויני תקשורת יקרים למסלולים גאוסינכרוניים. אפשר לחשוב על רשת ממסרים (בנוסח נתבי האינטרנט היום או רשתות אד-הוק) המבוססים על צי של מלטים שנמצאים בגובה רב יחסית ( נגיד 20 עד 30 קמ). מעניין מה מכפלת ה [מספר מלטים]X[ זמן טיסה] שאפשר לקנות במחיר של לווין גיאוסינכרוני אחד1. כמו כן קראתי פעם שמתכננים מלטים עם מנועים חשמליים שיונעו דרך קרינת מיקרוגל מתחנת קרקע. מלט כזה יוכל להשאר חודשים במסלולו. 1 אני יודע שזה מזכיר קצת את פרויקט האירידיום הכושל , אבל נדמה לי שעדיין יש לזה חיות כלכלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה זוכר אולי איפה קראת על זה? סתם, כי מנוע של, נאמר, 50 כוח סוס דורש משדר של לפחות (בהנחה של 100% נצילות) 37 קילוואט, וזה בשביל מנוע יחיד של מל"ט יחיד. כיום להציב משדר סלולרי בעוצמה של מאות ואטים זה משימה קשה מאין כמוה. כמו כן, גלי מיקרו דורשים קו ראיה בין המשדר והמקלט, ויכולת מעקב של המשדר אחרי המקלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שקראתי על זה ב ספקטרום או שראיתי את זה בטלווזיה הלימודית ( שני מקורות לא ממש אמינים, אני יודע, אבל ניחא).בעיקבות שאלתך, עשיתי חיפוש על microwave powered UAV ומצאתי קצת חומר. מסתבר שלממשלה הקנדית היה פרויקט בשם SHARP (מוזכר כאן:http://monolith.caltech.edu/html/Microwave%20Rockets... ) וגם פה ואולי פה ( אולי זה מה שזכרתי) "Microwave-Powered Aircraft", IEEE SPECTRUM, September 1987. קו ראיה? נו מה הבעיה? גם תחנת המימסר צריכה קו ראיה ללויין. אני לא כותב כאן תוכנית עסקית או משהו, אבל הכוונה שלי שהמל"ט יחוג בעיגולים קטנים, גבוה מעל תחנת הכוח.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קו ראיה ללווין (בגובה של אלפי קילומטרים) הוא פשוט בהרבה מקו ראיה למל"ט בגובה של מאות מטרים. (אתה יודע, עצים, בתים, הרים וכד') כמו כן, לוויני תקשורת "עומדים" במקום ביחס לתחנת הקרקע ולא צריך לעקוב אחריהם. בנוסף, הלווין לא משדר אלומה מרוכזת. המשדר במקרה הזה צריך לשדר אלומה מאוד מרוכזת כדי שהמל"ט יקבל מספיק אנרגיה. לפי האתר שהבאת, המל"ט בפרויקט SHARP שקל 4.5 ק"ג, דרש בשביל לטוס בגובה של 150 מטר 150 ואט ולשם כך היה צורך במשדר של 6-12 קילוואט. כדי להטיס מל"ט עם ציוד תקשורת נורמלי בגובה סביר בנצילות הנוכחית תצטרך כמויות אנרגיה לא הגיוניות ותצלה את כל הציפורים שיעברו בין המל"ט ובין המשדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קשור עצים. אני מדבר על מל"ט בגובה 10 ק"מ. אם הוא יחוג ברדיוס 100 מטר זו תהיה סטיה של 1% בזווית, בטח בתחום האלומה של האנטנה. אני מסכים איתך שהניסוי של SHARP מ87 זה לא פיתרון, גם לא התיימרתי שהפיתרון קיים או זמין היום ( זאת היתה הערת אגב ), רק זיכרון מעורפל שהיה לי. אבל יש כאן הוכחת היתכנות. עם מוטת כנפיים גדולה מספיק וגובה רב מספיק *אולי* אפשר להגדיל את המטען היעיל פר וואט1. אני לא מכיר מספיק אירודינמיקה (ואני מתעצל לבדוק) כדי לדעת אם במהירות קבועה, הירידה בעילוי בגובה רב מתקזז עם הירידה בחיכוך. אופציה יותר משעשעת, שאפשר לפנטז עליה, זה כדור פורח, המבוסס על אויר חם,שנלקח מהסביבה אבל מחומם באמצעות מיקרוגל מהקרקע. אפשר להוסיף קצת מנועים חשמליים לכוונון וייצוב. פה כמובן תהיה מגבלת גובה, כשהאוויר יהיה דליל מידי, לא יהיה לבלון כוח עילוי, אבל 8 ק"מ עוד נראה סביר. ובעניין הציפורים, נדמה לי שכבר היום יש בעיות כאלה בתחנות תקשורת לווינים. אופציה אחרת זה לבנות מספר תחנות "כוח" שכל אחת משדר רק חלק מהקרינה, ורק בנקודת ההצטלבות יש התמקדות. 1 אגב, בגלל הפיזור של הקרן אפשר להלביש יותר ממל"ט אחד על אותו "תורן" מיקרוגל, כדי לנצל אותה יותר טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר בכלל נשמע רע. אם האלומה היא ברדיוס של 100 מטר, כלומר נפרשת על שטח של לפחות 30000 מ"ר (בהזנחת העקמומיות) ונניח שהמל"ט יכול לקלוט את כל האנרגיה שבמעגל החוסם אותו, אז אם מוטת הכנפיים היא כ20 מטר אז השטח הוא פחות מ300 מ"ר כלומר הוא קולט פחות מאחוז של האנרגיה וזה לפני שדיברנו על הנצילות. עדיף כבר אלומה צרה מאוד שבעזרת מכ"ם עוקבת אחרי המל"ט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לא מדאיג אותי כל חישובי הניצולת שלך, כל זמן שהמחיר יקוזז ע"י מחיר שיגור של טיל. אבל יש לי דאגה אחרת- אם המל"ט נשטף בקרינת מיקרוגל כבדה כל הזמן, איך הוא יוכל לקלוט ולממסר שידורים קרקעיים? שידורים מתחנת קרקע ראשית אפשר יהיה להעביר דרך איפנון של התדר "המתדלק", אבל מקורות אחרים יצטרכו לחדור דרך האות החזק של הקרן המתדלקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעת על שימוש בתדרים אחרים? ולמה שמישהו אחר חוץ מהתחנה הראשית יצטרך להעביר לו משהו? ואם כן - למה שלא יעשה זאת תוך שימוש בתחנה הראשית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהקורא הנבוך התכוון לזה דווקא כיתרון - יהיה קשה לשבש את השידור אל המל''ט באמצעי לוחמה אלקטרונית שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא התחיל את הקטע הרלוונטי במשפט "דווקא יש לי דאגה אחרת", מה שאולי מעיד על הצבעה על חיסרון. לגבי שיבוש האות - החוזק של האות הוא לא היתרון הרציני, מאחר וההצעה כללה אלומה רחבה. כל משבש עם אלומה ממוקדת יכול להיות יעיל יותר באזור בו הוא מעוניין לשבש את האות או אפילו לנסות spoofing. הדרכים הידועות להתגבר על כך הן: אנטנה כיוונית במל"ט ושילוב טכניקות הצפנה וחסינות בשידור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לא. אני מתכוון שכשאתה נשטף בעוצמה *חזקה* בתדר מסויים, אפילו השימוש בתדרים אחרים נחסם. ההרמוניות השניות ועוד אפקטים לא לינאריים מסנוורים אותך. מכיוון שחשבתי שהמל"ט משמש למימסור, היה נראה לי שצריכים כמה תחנות קצה, אבל אם רועי התכוון שכל תחנת שידור היא גם תחנת "תדלוק" זאת גם אפשרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה מל"טים שיטוסו מעל אירן, לוב וסוריה ויקבלו את האנרגיה שלהם ממשדר שמוצב בישראל? יותר פשוט כבר לעזוב את כל הטכנולוגיה המיושנת ולעבור לטלפתיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דברתי על מל"טי ריגול אלא על מל"טי תיקשורת, ולכן אין בעיה שתחנת הכוח תשב בארץ המוצא. חוץ מזה, תחשוב על זה כחזון השתלבותי :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מישהו יודע משהו על סיבת ההתרסקות שלו ביוני 2003?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא טס בלילה אז? :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לו בעיה לטוס בלילה, הוא אוגר אנרגיה ביום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבא האמריקאי מתכוון להשתמש בצרוף חדש של אמצעים אויריים במלחמה נגד התקפות הטרור בעירק. האמצעים כוללים בלוני אויר (מלחה"ע-1), מלטי"ם ואמצעים קרקעיים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |