|
||||
|
||||
ספר חביב אך זניח. רעיון שיווקי אדיר הוא לכתוב פסקה קצרה על רקע עמוד מבהיק בלובנו - חיים קלים בעידן חופזני ומוצף גירויים. כותבת המאמר נתנה שפע נימוקים מוצקים לכך שהספר דווקא ראוי, ורק כמה מלים אווריריות ולא כל כך משכנעות לסיבה שלא אהבה אותו. שמתם לב לנטייה המעצבנת של מנחם פרי העורך להלל ולשבח כל ספר שהוא מוציא לאור, כאילו היה יצירת המופת האולטימטיבית של המילניום??? |
|
||||
|
||||
שמת לב לנטיה של קוקה קולה לטעון שהם טעם החיים? |
|
||||
|
||||
לאייל האלמוני, אתה נוקט גזירה שווה בין פרסומת מסחרית למשקה לבין דבריו של מו''ל על ספר שיוצא בהוצאתו. ייתכן שכך הם פני הדברים, אלא שאני מצפה, אולי בתמימות, שפרופסור לספרות, ראש החוג לתורת הספרות הכללית (לפחות היה כזה שנים רבות) יגלה יותר יושרה ויושר. מה גם שהדבר אינו משתלם לאורך זמן, כי לאחר כמה ספרים של הספרייה החדשה ''עולים על הטריק''. אגב, קוקה קולה פחות חוטאים לאמת ממנו, לטעמי... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |