''ותביאו איתכם איזה בשר איילים'' 173865
כשהאדם הקדמון משה רצה להתקשר עם הדוד שלו אברם מן המערה שמעבר לואדי, הוא עלה על ההר שמעל פתח המערה שלו, נתן את שתי ידיו מסביב לפיו, ושאג: "אוו" מהדהד. הדוד אברם ששמע את השאגה מעבר לואדי, עלה גם הוא על פתח המערה ושאג: "אוואוואוו!" שזה בקדמונית: "הא, אחי, מה המצב?".
איציק מהמערה השלישית שמע, והצטרף לשיחה בשריקה שפירושה: "בא לכם לקפוץ אלי למערה, יש לי למטה בואדי כמה חיות כוסיות שחבל על הזמן. תביאו איזה בשר איילים". "אנחנו מכירים אותך?" ענו לו ההם. כך התחילה להתפתח הקהילה הראשונה.
האדם לא השתנה מאז, רק הטכנולוגיות.
בטבע האדם נמצא גם הרצון להתחבר, להשתלב כמו שקוראים לזה כאן, גם להתבדל ולזהות את עצמו על פי צבע, על פי דגל, על פי קבוצת כדורגל אהודה.
האינטרנט מפרק את הכפרים שהיו, ובונה במקומם כפרים חדשים.
ומתי כל הכפרים באמת מתאחדים? כשיש אויב משותף.

אז היכונו לביאת החייזרים. רק אז יהיה כפר גלובלי אמיתי.
''ותביאו איתכם איזה בשר איילים'' 174202
בעיניים שלי ראיתי את הכפר של איציק ואברם הולך תופס דיבור עם החייזרים, תאמין לי, מכרו אותנו בזול.
הבת אחות של גיסתי, הבן שלה, יש לו דיבור צפוף עם איזה חייזרית מה שנותנת לו בשר איילים מוכשר לפי קילו.
אני אומר נדבר עם החייזרים, נגיד להם שהכפר שלנו היה בעדם עוד מימי הטורקים.
שיחסלו את הכפרים האחרים. מה אכפת לי אני.

גם כן טבע האדם. מה, לא?

:-)
''ותביאו איתכם איזה בשר איילים'' 174352
ובכל אופן, הוא לא משתנה בגלל האינטרנט.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים