 |
|
 |
||
|
||||
 |
עצוב שכל הקרקס הזה מתנהל סביב חוסר הנכונות של מדינת ישראל להודות שרון ארד מת, כולל הפשלות השונות שבוצעו לאורך הדרך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדינת ישראל לא יכולה ל''הודות'' במה שאינה יודעת. היא יכולה לקבוע שלפי הערכת המומחים שלה הוא מת, אבל, מה לעשות, המומחים שהיא מינתה כדי להחליט הגיעו למסקנה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצף התגובות שלכם רק משקף את הקונפליקט שאני חש בקשר לסוגיית רון ארד. מצד אחד, רשמית, אין שום הוכחה שהוא מת. יתרה מזאת - אנחנו יודעים שהוא היה חי בשנת 1987, כשנה לאחר שנפל בשבי. מצד שני, יש איזו הסקת מסקנות שאולי אפשר לקרוא לה "ריאלית" - רון ארד כמושג שווה כל-כך הרבה שנראה מוזר שאף אחד לא מתייצב כדי לגבות את המחיר. רן אדליסט, שכתב ספר בנושא, אמר בהרצאה שנוכחתי בה משהו בסגנון ש"ההוכחה שרון ארד מת היא העובדה שאף אחד לא מבקש תמורתו שום דבר, כי הוא שווה הרבה". אני חושב שאני יכול להציע הצעה מרוככת: רון ארד אינו נגיש לחילופי שבויים. כלומר, אין בדל מידע שיכול בעיתוי זה להוביל למשא ומתן על שחרורו של רון ארד, בניגוד לאלחנן טננבאום ושלושת החיילים אביטן, סועאד ואברהם. על כן, איני רואה טעם במניעת החזרתו של דיראני במסגרת חילופי שבויים. לכשמי שמחזיק ברון ארד יהיה מעוניין בעסקה, הוא כבר ימצא את המחיר. לא על דיראני או עובייד או מישהו ספציפי אחר יקום או יפול שחרורו של רון ארד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוד יתכן שרון ארד הפך לסוגיה נפיצה מדי עבור הגורם/ים שמחזיק/ים בו. האם ניתן עכשיו להודות שבמשך 10 השנים האחרונות הוא היה מוחזק באיראן או בסוריה בלי שאיראן או סוריה תספוג נזקים כבדים לתדמיתה הבין לאומית. אותו הדבר אמור לגבי ארגון טרור שיאמר שהחזיק בו (מלבד אולי אל-קאעדה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שאמרתי: רון ארד אינו נגיש לחילופי שבויים, על כן כנראה לא צריך להוות שיקול בהחלטה האם לשחרר את דיראני בעיסקת חילופי שבויים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |