|
||||
|
||||
והסיפור המפתיע של הבחירות האלה: בלט בהיעדרו - הפתק הלבן. לאחר שכיכב בשיחות סלון, דיוני אייל וכתבות עיתונות - הוא פשוט התאדה. שלושה אחוז? אפילו בגבינת קוטג' יש יותר מזה. |
|
||||
|
||||
שישים ושניים אחוזי הצבעה. זה הסימן. באופן אישי, קיוויתי שכל מצביעי המחאה(גם במגזר הערבי) יבואו לקלפי בהמוניהם וישימו פתקים צהובים, כדי שאף אחד לא יוכל להסיק את המסקנה שמר רבינוביץ' הסיק. הם לא עשו זאת. אני מקווה שגם כך המסר נקלט היטב במוחם של מנהיגי השמאל. לצערי איני בטוח בכך. |
|
||||
|
||||
אבל בכל זאת, נחמד לדעת שהאנשים האלה, שרוממות הפתק הלבן היתה בגרונם, הם כנראה לא טיפשים אלא סתם שקרנים. |
|
||||
|
||||
תשמע, זה פשוט לא-יאומן. אתה פשוט מתעלם בכוח מהנתונים. שישים ושניים אחוזי הצבעה. זה לא אומר לך משהו? מהנמוכים! מהנמוכים שבאחוזי ההצבעה בתולדות ישראל! |
|
||||
|
||||
מי שיקרא את חילופי הדברים ביני לבין דובי קננגיסר תחת המאמר של יוסי גורביץ (שיראה לי את הלבן בקלפי) יווכח שלא שללתי את ההימנעות מהצבעה (כביטוי להיעדר תוצאה מועדפת), אלא את ההצבעה בלבן (כאקט הצהרתי לכאורה). אחוזי ההצבעה *הנמוכים* בתולדות ישראל אכן מבטאים היעדר-העדפה, אך הם גם תולדה של המצב חסר-התקדים של בחירות לראשות הממשלה ללא בחירות לכנסת. אגב, במגזר המיעוטים נרשמה כמות נכבדה של קולות פסולים, ואני אכן רואה את יחסם של אלה שהצביעו לבן במגזר הערבי כיחס מטופש, ובו-זמנית זוקף לזכותם כמה נקודות בסעיף הכנות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |