 |
|
 |
||
|
||||
 |
ולאחר שיגמרו החגיגות (חגיגות?) יווכחו כולם שאמנם הים הוא אותו הים, הערבים הם אותם ערבים ומעל לכל הבעיה בה' הידיעה, הבעיה הראשונה שבפתרונה טמון המפתח לאפשרות לשאר הבעיות, היא מציאת פיתרון לסכסוך עם הפלסטינאים ועם מדינות ערב. ללא התקדמות וללא הסכם עם הפלסטינאים, כל ראש ממשלה וכל ממשלה תצטרך לשעבד את נכסיה הפוליטים והכלכליים לתכחים, לקומבינות, ללחצים ולסחר סוסים בין מפלגתי ובין גושי לחץ שונים. אבן הראשה הזו שהפילה את כל הממשלות מאז שמיר היא זו שמונעת את בניית הגשר .כל הקונפליקטים החברתיים שהם האקוטים ביותר לא יוכלו להפתר ללא התקדמות מדינית . אפילו אם יבואו מי וינסו לשים את הבעיה הפלסטינית על אש קטנה ולהתרכז ולהסתכל פנימה (כמו ששרון רוצה לנסות, גם הוא, את המסלול הסורי) יגלו שאין הדהר אפשרי, עכשיו בשנת 2001 לאחר כל מה שקרה לטוב ולרע בשמונה השנים האחרונות בין ישראל לפלסטינים, בין ישראל למדינות ערב, בין ישראל לאירופה ובין ישראל לעצמה. המציאות נתונה וכופה עצמה עלינו ומי שינסה להתעלם ממנה חייב להיות מוכן לשלם את מחיר ההתפקחות. אינני מתכוון להתפקחות מסוג הפתרון אלא מן העובדה שאין מלבד החתירה לפתרון נושא יותר עדיפויי. ואת הסכמת המפלגות והגופים שמרכיבים את הקואליציה יצטרך שרון לקנות בתשלום קשה של דחיית פתרונות אזרחיים, כלכליים, כלכליים, חברתיים, משפטיים וכו'. וכשהבעייה תתיישב על שולחנו ביומו הראשון, הוא יווכח לדעת שאמנם תכניתו מקובלת על חלקים נרחבים בציבור, אם רצונו להגיע להסכם בין ישראלים, אך כדי להגיע להסכם עם הפלסטינים, מה שבן-גוריון טען ב, 67 מה שממשלת ישראל (כולל בגין) החליטה ב, 68 מה שממשלת בגין חתמה ב, 78 מה שאורי אבנרי אמר מחוץ לקונסנזוס מאז 67 והציבור החל לדבר בחדרי חדרים בשנים האחרונות וברק שם בעל כורחו על השולחן - תנאי ההסדר הם יציאה מהגדה ומעזה, יציאה מירושלים המזרחית, מס שפתיים ותשלומים לפליטים ודחיית פתרון פורמלי בנושא העיר העתיקה. כל זה תוך ידיעה שרמת המתח הביטחוני לא תרד, רמת הסכנה המלחמתית לא תרד ורמת השנאה לא תרד .גם ישיבה ללא הסכם תשאיר את רמת הקונפליקט בעינה, אך הסדר יפתח סדק .מה שיכולנו להשיג עבור לירה לפני 33 שנה, דרשו 10 לירות לפני 100 , 27 שקלים לפני 13 שנה, עכשין המחיר גדול יותר ובעתיד עבור אותה סחורה המחיר יהיה אקספוננציאלי. האחדות הפנימית לא תגבר כל עוד סיבה מספר אחת לקיומה לא פתורה. היא זו המאפשרת השלכת הקונפליקטים החברתיים על בעיות חוץ ולכן צריכים לנטרלה .אין מדינה במאה ה 21 שיכולה לשלוט על עם אחר, אפילו אם תתחזק בדעתה לשאת בנטל המחיר. הקריסה הפנימית כתגובה לדיסוננס איננה דבר של מה בכך. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |