 |
כמה מקרי, מצחיק ותלוי אסוציאציות הטעם שלנו יכול להיות. יש כאלו שמתים על סנדוויצ'ים של גבינה מלוחה רק בגלל שזה מזכיר להם איזה ערב רומנטי... ויש כאלה שמשתגעים על "לס מואה טמה" )ויסלחו לי השכנים שלי, הם באמת לא עשו כלום( אבל אם ישאלו אותם לגבי הטעם המוזיקלי שלהם, הם יגידו, כמוני: אה... קצת נירוונה, קצת בק, וטריקי, וזאת החדשה, מה שמה, מייסי גריי...
כמה כייף לאהוב את הכל יחד, ולהעריץ את בואי ועדיין לא איכפת, מה איכפת, לשמוע קיטש היסטרי.
ואת כל זה אני אומר כי הטעם הרע שלי הוא שלי ורק שלי, שמעתם, גל"צ? הרשימה האקלקטית שלי תישאר אצלי בפנים ותתעדכן כל 5 דקות, אבל אני לא הולך להשתתף בפרוייקט שיעשה ממנה מצבה.
כלומר, טבעי לגמרי שזה קודם דוקטור אלבן )הנוראי( ואח"כ קווין ואח"כ לולו וטייק דאט. אז מה?
)כל עוד לשכנים לא איכפת(
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש