 |
רשימה נפלאה, אחת הטובות בעיני בתולדותיו הקצרות של האייל. כל משפט מלמיליאן.
הערונת: אני מבין שהכותב נטפל לד"ר אלבן רק בגלל שהפרומו של גל"צ נטפל אליו. אבל אם בענייני קאמפ או זבל משובח עסקינן, הרי, וסליחה על הנדושות, המקרנה לוקח את Sing Halelluja בהליכה. תמצית מזוקקת וטהורה של זבל ממכר, כולל אפילו השפה והמבטא, לעומת ד"ר אלבן שמתפזר לכל הכיוונים.
ואם אנו מדברים בענניני קאמפ: (אנא הפסיקו לקרוא, אני נכנס עכשיו לאזוטריקה קשה): אני פשוט חייב למחות על עוול ישן, בהחלט נשכח, אבל כבר יותר מעשור מעיק על מצפוני. במצעד שנות השמונים המיתולוגי של גל"צ, זה שהוזכר ברשימה א' בסדרה זו, נבחרה כמובן רשימת השירים הגרועים של העשור ההוא. במקום השלישי (נדמה לי) המכובד, בין Modern Talking ל"סוזאנה", ניצב לו "יקה יקה" של מורי קנטה מסנגל (נדמה לי). ובכן, לא. "יקה יקה" לא שייך לשם. הוא שיר משובח, וברצינות. נכון, זה רק דיסקו, ולא משהו אפריקאי אותנטי כמו שרבים היו אולי רוצים. אבל זה שיר מורכב פי מאות מכל שיר דיסקו מערבי, ובעצם, כנראה גם יותר מכל שיר פופ/רוק אי פעם שנהיה להיט ענק, חוץ, אולי, מהביטלס. לא את כל שירי הדיסקו אי פעם אני מכיר, אבל ברור שלשום מוזיקאי מערבי אין הכישורים של מורי קנטה. לצערי גם לי אין הכישורים אפילו לנתח אותו (כמו שעשו כאן לשיר אחר עידו וצחי ברזיק), אבל ברור שקורים שם דברים מדהימים: המקצב משתנה ללא הרף, המלדויה מתפתחת בכיוונים שמוזיקאי פופ מערביים לא חולמים עליהם, ואפילו העיבוד מסחרר (חילופי תפקיד השירה בין הסולן לקולות הנשים בשיא השיר, להישפך).
מה קרה שם? נראה שבאותו קיץ (86?), ללא שום סיבה נראית לעין, השיר התחבב על מאזיניה הבזויים של רשת ג', מה שמייד שם אותו באותה קטגוריה עם שאר השלאגרים של אותה תחנה באותו קיץ: מודרן טוקינג וסוזאנה. אבל לא. הוא בסקאלה אחרת לגמרי.
זהו. עכשיו קל לי יותר על הלב. סליחה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש