 |
ממש מתחת לביתי הקט, א. גבירול ת"א, ואני די מבסוט מכך. הוא עליז (הא!) ושמח, נעים לעין ולאוזן, נערך בשעות הגיוניות (להבדיל מהחגיגה המחרידה של אוהדי מכבי, שאילצה אותי לברוח מהבית והדירה שינה מעיני גם שעות ארוכות לאחר מכן, כשהצופרים המשיכו לטחון בלי הפוגה), ובאופן כללי, למרות מסחריותו הידועה, מדיף ניחוח הפנינגי משובב נפש. לו הוא לא היה קיים, היה צורך להמציא אותו. ואם בכך מופגן כוחה של קהילת ההומואים והלסביות - מה רע? הרי זו הפגנה למען הזכות לחיות כאשר לבך חפץ, ללא הגבלות מטופשות של דת ואמונה. במובן זה, למרות הקלישאיות-לכאורה, הרי זה מצעד למען כולנו.
(אלה מאתנו, כמובן, הדוגלים בחופש מחשבתי ובזכותו של הפרט לנהל את חייו כאשר יחפוץ. השאר, כמובן, אינם ראויים לכל אזכור או דיון, למעט אותם מקרים מצערים בהם הם גוזלים את כספנו או מנסים לאכוף עלינו את אמונות ההבל שלהם. ז'תומרת - כל הזמן.
אוף.)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש